אל ניניו מתחזק: "צריך להיערך בארץ עכשיו ולא אחרי שהסערה תגיע"

ועדת ההיגוי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בנושא שינויי אקלים פרסמה נייר עמדה חדש, המתריע על התחזקותו של אירוע אל ניניו, הצפוי להגיע לעוצמה גבוהה ולהימשך עד פברואר 2027. פרופ' דניאל רוזנפלד, חבר הוועדה ומומחה מאוניברסיטה העברית, הזהיר כי דפוסי זרימה חריגים, כמו גלי חום במערב אירופה וקיץ גשום בישראל, מקשים על חיזוי החורף אך מחייבים היערכות לאירועים קיצוניים.

לדברי פרופ' רוזנפלד, אל ניניו חזק במיוחד עלול להגביר את הסיכוי לאירועי גשם עוצמתיים בישראל, שעלולים לגרום להצפות ושיטפונות, במיוחד כאשר הים התיכון חם. הוא הדגיש את הצורך להיערך "עכשיו ולא אחרי שהסערה הראשונה תגיע". נייר העמדה בוחן את התופעה על רקע ההתחממות הגלובלית, ומציין כי אטמוספירה חמה יותר יכולה להכיל יותר אדי מים, וים תיכון חם מספק לחות ואנרגיה למערכות גשם.

ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) מעריך כי אל ניניו יגיע לעוצמה גבוהה מאוד, אך הוועדה מדגישה שעוצמתו אינה מבטיחה חורף גשום בישראל. מחקרים של השירות המטאורולוגי הישראלי מחזקים קשר סטטיסטי חיובי בין עוצמת אל ניניו למשקעים בישראל, אך ההשפעה תלויה גם במערכות מזג אוויר מעל אירופה והים התיכון.

מעבר להשפעות האקלימיות, אל ניניו עלול לגרום לפגיעה ביבולים, שיבושים בתשתיות ובתחבורה, ולהשפיע על מחירי המזון ושרשראות האספקה העולמיות. בישראל, המייבאת חלק ניכר מתוצרתה החקלאית, לכך השלכות כלכליות ואסטרטגיות. הוועדה, בראשות פרופ' דן יקיר ממכון ויצמן, מדגישה כי מעקב אחר אל ניניו מאפשר היערכות מוקדמת, הכוללת תחזוקת מערכות ניקוז, מיפוי מוקדי הצפה, היערכות לסגירת כבישים, ובדיקת חניונים ומבני ציבור.