ישראל במתקפה חריפה על "הרשימה השחורה" של האו״ם: "מנגנון פוליטי שנועד לפגוע בנו"
ישראל תקפה בחריפות את משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם, בעקבות עדכון "הרשימה השחורה" הכוללת חברות הקשורות להתנחלויות ביהודה ושומרון. משרד החוץ דחה את לגיטימיות המאגר, וטען כי הוא נוצר משיקולים פוליטיים ולא מדאגה לזכויות אדם, ונועד לפגוע בישראל ובחברות הפועלות בשטחים.
בסוף השבוע עדכן משרד הנציב העליון את המאגר והוסיף לו 61 חברות חדשות, כך שכעת הוא כולל 214 חברות מ-11 מדינות, רובן ישראליות. חמש חברות הוסרו מהרשימה. ישראל מאשימה את מועצת זכויות האדם של האו"ם, שהמנגנון נולד מתוכה, בהטיה שיטתית נגדה, וטוענת כי מיקוד המאגר בפעילות עסקית הקשורה לישראל בלבד מוכיח כי אינו כלי ניטרלי.
משרד החוץ טען כי התהליך נשען על מקורות לא שקופים ומידע מגופים בעלי אג'נדה פוליטית. כמו כן, הועברה ביקורת אישית חריפה על נציב זכויות האדם, וולקר טורק, שהואשם בהרחבת מנגנונים הממוקדים בישראל והפיכת משרדו לכלי לקידום לחץ וחרמות. ישראל אף קראה לסיום כהונתו.
האו"ם, לעומת זאת, מציג את המאגר ככלי להגברת אחריות תאגידית, המזכיר לחברות את מחויבותן לבדיקות נאותות למניעת הפרת זכויות אדם. המאגר אינו מנגנון סנקציות, ומטרתו לפרסם שמות חברות הקשורות לפעילויות שהוגדרו מראש. ישראל דחתה את הטענה כי פעילות כלכלית ביהודה ושומרון פוגעת באוכלוסייה הערבית, וטענה כי היא אף תורמת להעסקתם וליצירת קשרים כלכליים.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
