23.9-17.9: השבוע של נתוני היצוא, התעשיות הביטחוניות, משרד החינוך והגאות בקריפטו
נתונים חדשים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים תמונה מדאיגה בנוגע ליצוא הישראלי. ברבעון השני של 2026, כ-40% מיצוא הסחורות של ישראל, בסך 11.2 מיליארד דולר, היו סחורות שנמכרו בחו"ל אך לא חצו את גבולות המדינה. נתון זה מהווה עלייה דרמטית מ-9% בלבד בתחילת 2023. בנוסף, היצוא מישראל עצמה, בסך 17.1 מיליארד דולר ברבעון, נמוך ב-7% מהרבעון המקביל לפני ארבע שנים. המשמעות היא שעיקר ה"בום" הכלכלי מתרחש מחוץ לישראל, מה שמעלה שאלות לגבי המודל הכלכלי המתפתח והצורך בניתוח מעמיק של ההשלכות.
במקביל, משרד הביטחון ממשיך לצבור חובות עצומים לתעשיות הביטחוניות, המגיעים לכ-17 מיליארד שקל. חברות כמו התעשייה האווירית, רפאל ואלביט מממנות בעצמן את הייצור והתפעול, בעוד המדינה, כבעלת מניות, דורשת דיבידנדים. מצב זה מוביל לקשיים תזרימיים בחברות, כאשר התעשייה האווירית אף רשמה תזרים שלילי של כ-800 מיליון דולר ברבעון השני. משרד האוצר החל לגבש מתווה לטיפול בעלויות המימון של החוב, אך המצב מעלה שאלות לגבי הוגנות ויעילות ניהולית.
שר החינוך יואב קיש ממשיך במדיניות ביטול או קיצור אמברגו על פרסום תוצאות בחינות הבגרות. בעוד שמטרת האמברגו היא לאפשר לעיתונאים זמן ללמוד ולהעמיק בחומר, קיש משתמש בתחרות בין כלי התקשורת כדי להבטיח פרסום מהיר של גרסת המשרד, המעמעמת כישלונות ומציגה הישגים מופרכים. מדיניות זו מעידה על אובדן הבושה בלשכת השר, ועל חוסר כבוד לזכותם של עיתונאים ותלמידים לגישה ביקורתית.
שוק הקריפטו חווה גאות מחודשת, כאשר הביטקוין זינק ליותר מ-86 אלף דולר, מה שמצביע על מעבר כספים ממניות בינה מלאכותית לנכסים דיגיטליים. בארצות הברית, הרגולטורים נוקטים בגישה פרגמטית המאפשרת לגופים מוסדיים להיכנס לשוק. בישראל, לעומת זאת, הרגולציה איטית, והצרכן הישראלי עדיין מתקשה בפעולות בסיסיות כמו החזקת ביטקוין באופן מוסדר או תשלום מס. הפער נובע מחוסר תשומת לב ממשלתית ואיטיות רגולטורית, ולא מחסרונות טכנולוגיים.
