גיא נתיב מציג את סרטו הטוב ביותר. האם הוא בדרך לאוסקר נוסף?
פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בטורונטו, אחד הגדולים בעולם, סיים השבוע את פעילותו, כשהוא מסמן את תחילתה של עונת הפרסים הקולנועיים המובילה אל האוסקר. בין הסרטים שהוצגו, בלט במיוחד "The Liberation" (לשעבר "הרמוניה"), סרטו החדש והאישי של הבמאי הישראלי גיא נתיב, אשר זכה לשבחים על איזון מוצלח בין הקרבה אישית לסגנון נרטיבי מאופק. הסרט, שהוקרן גם בפסטיבל טלורייד, עוסק בסיפורה של סבתו של נתיב, ניצולת שואה, ובמסע שלה לעזוב את משפחתה ולהצטרף לכת נשית בווירג'יניה בשנות ה-80. קארי קון מככבת בתפקיד הראשי כאישה במשבר קיומי, וזוכה לשבחים על הופעתה המרשימה. הסרט נחשב ליצירתו הטובה ביותר של נתיב עד כה, ומפיק אותו אורן מוברמן.
בפסטיבל הוצגו גם סרטים נוספים שעשויים להתמודד על פרסים, ביניהם "The Debut" בכיכובה של ג'וליאן מור, העוסק באישה בורגנית במשבר אמצע החיים שמוצאת את עצמה בתיאטרון הקהילתי. דרמה תקופתית נוספת, "אלסינור", מספרת את סיפורו הטרגי של השחקן איאן צ'רלסון, וזוכה לשבחים על הופעתו של אנדרו סקוט. סרטים נוספים שהוצגו וצפויים להתמודד על פרסים כוללים את "לשחק את רוקי" של פיטר פארלי, המגולל את סיפורו של סילבסטר סטאלון, וכן דרמות כמו "Being Heuman", "טנזינג", "The Life and Deaths of Wilson Shedd", "מיסטי גרין", "La Bola Negra" (זוכה פרס חביב הקהל), "Possible Love", ו-"Ink".
בנוסף, הוצג בפסטיבל המותחן הפקיסטני "Your Mother Your Mother Your Mother" של באסם טאריק, שעורר הדים אך לא בהכרח נחשב כמועמד לאוסקר, בשל הצגתו את המוסלמים כטובים והנוצרים כרעים. כמו כן, הוצג הסרט הישראלי "האהבות שלנו" של אבי נשר, לצד דרמות פלסטיניות, אך לא נרשמו תקריות פוליטיות על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני. סרט נוסף שעורר תמיהה הוא "The Betrayers" של דייויד בזמוזגיס, המשלב פוליטיקה ישראלית עם משטר פוטין.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
