אין להם מחליף: משבר פרישת הרופאים שמטלטל את מערכת הבריאות

מערכת הבריאות בישראל מתמודדת עם משבר חמור של מחסור בכוח אדם, המוחרף בשל פרישתם של רופאים רבים שהגיעו לגיל פרישה. רופאים רבים, כמו פרופ' יואב צ'פמן, נוירולוג בן 69, ממשיכים לעבוד גם לאחר גיל הפרישה הרשמי, לעיתים במשרה חלקית, בשל המחסור הקיים והצורך לתרום מניסיונם. נתונים ממשרד האוצר מצביעים על כך שכ-24% מהרופאים המומחים בבתי החולים נמצאים לקראת גיל פרישה, כאשר בתחומים כמו רפואה פליאטיבית ואונקולוגיה אחוזים אלו גבוהים אף יותר. בשנת 2023, רבע מכלל הרופאים בישראל היו מעל גיל פרישה. המחסור צפוי להחמיר בעקבות רפורמת יציב של משרד הבריאות, שפסלה בתי ספר לרפואה לא סטנדרטיים בחו"ל, וכן בשל הגירת רופאים מישראל.

פרופ' צ'פמן מסביר כי המחסור בנוירולוגים, למשל, מגיע למאות רופאים, ומשפיע על הטיפול בחולים, כולל גישה לתרופות חדשות. הוא מציין כי קושי למשוך מתמחים צעירים, בין היתר בשל שכר נמוך, מחריף את הבעיה. המצב חמור במיוחד בפריפריה, שם פרישת רופאים בכירים עלולה להוביל לסגירת שירותים רפואיים. גם פנסיה נמוכה גורמת לרופאים להמשיך לעבוד. פרופ' אברהם וייס, מומחה לגריאטריה, מדגיש את הצורך ברופאים מנוסים לאור הזדקנות האוכלוסייה והמחסור ברופאים חדשים.

מומחים כמו פרופ' נדב דוידוביץ' מאוניברסיטת בר-אילן מצביעים על כך שגל הרופאים שעלה מברית המועצות בשנות ה-90 מגיע כעת לגיל פרישה, מה שיוצר אובדן ידע קליני משמעותי. הוא מדגיש את הפערים בין הפריפריה למרכז, ואת הצורך בתכנון אסטרטגי רב-שנתי שיכלול הגדלת מספר הסטודנטים, הרחבת שדות קליניים, הבטחת תקני התמחות, והצעת מסלולי העסקה גמישים לרופאים ותיקים. יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, תומך בהמשך העסקת רופאים מעל גיל 67, כל עוד הם כשירים מקצועית, אך מדגיש שאין להזניח את הכשרת הדור הבא.

מחקר של ד"ר שלומית מנור וד"ר רועי הולנד מצא כי רוב הרופאים בוחרים להמשיך לעבוד לאחר גיל הפרישה, לא רק מרצון אלא גם בשל תלות המערכת בהם. הם מדגישים את חשיבות הניסיון הרב שרופאים ותיקים צברו, ומציעים לשלבם כמנטורים למתמחים ולבחון רוטציות בתפקידי ניהול. משרד הבריאות מסר כי הוא מעודד המשך עבודה לאחר גיל פרישה ופועל להגדלת היצע הרופאים באמצעות הרחבת ההכשרה והכשרת מתמחים, וצופה עלייה בשיעור הרופאים ביחס לאוכלוסייה בשנים הקרובות.