כלכלת ישראל צומחת, אך בקצב איטי מהצפוי; הנתונים חושפים תמונה מורכבת

כלכלת ישראל הציגה צמיחה בתוצר ברבעון השני של השנה, אך בקצב איטי יותר מהערכות קודמות. הנתונים מצביעים על התאוששות מסוימת לאחר הירידה ברבעון הקודם, אך לא בהכרח על כניסה ליציבות כלכלית, זאת בשל הבדלים בין רכיבי התוצר השונים: צריכה, סחר חוץ והוצאה ממשלתית.

ברבעון השני נרשמה עלייה של 16.6% בייצוא סחורות ושירותים (ללא חברות סטארט-אפ ויהלומים) במונחים שנתיים, ו-3.9% רבעוני. לעומת זאת, הייבוא באותה הגדרה עלה ב-24.4% שנתי, ו-5.6% רבעוני. קצב הגידול המהיר יותר של הייבוא לעומת הייצוא נובע בחלקו מהתאוששות הביקוש המקומי, אך מצביע גם על כך שחלק מהביקוש פנה לסחורות ושירותים מיובאים במקום לתוצרת מקומית. עלייה זו בייבוא יכולה לשקף גם גידול בצריכה ובהשקעות, אך הפער בין קצב גידול הייצוא והייבוא מהווה גורם חשוב בהערכת מקורות הצמיחה.

ההוצאה הממשלתית הפכה למנוע מרכזי בפעילות הכלכלית. ההוצאה על צריכה ציבורית עלתה ב-22.2% שנתי ו-5.1% רבעוני. ההוצאה הביטחונית עלתה ב-19.8% וההוצאה האזרחית ב-18.4%. נתונים אלו מדגישים את המשקל המשמעותי של ההוצאה הממשלתית בצמיחה שנרשמה, ומעלים שאלה לגבי יכולת ההמשך של הצמיחה כאשר השפעת ההוצאות הקשורות למלחמה תפחת.

הצריכה הפרטית וההשקעות הראו התאוששות. הצריכה הפרטית עלתה ב-15% שנתי ו-3.5% רבעוני, לאחר ירידה ברבעון הראשון. ההשקעות בנכסים קבועים עלו ב-4.1% שנתי. עם זאת, במבט על המחצית הראשונה של השנה, התמונה מתונה יותר. התוצר עלה ב-3.5% לעומת המחצית השנייה של 2025, אך התוצר ללא חברות הפועלות מחו"ל עלה רק ב-1.1%. הצריכה הפרטית אף ירדה ב-0.1%, בעוד ההשקעות עלו ב-12.5% והייצוא ב-12.5%. נתונים אלו מבהירים כי יש לקרוא את קצב הגידול הגבוה ברבעון השני בהקשר של התאוששות לאחר ירידה, ובשל ביצועים שונים של רכיבי הפעילות הכלכלית.

השפעת הנתונים על האזרח מורכבת. עליית התוצר אינה מתורגמת אוטומטית לשיפור ברמת החיים, התלויה גם בגורמים כמו שכר, מחירים ותעסוקה. המשך ההוצאה הממשלתית הגבוהה, במיוחד הביטחונית, מעלה חששות לגבי הפיסקליות, שכן היא עלולה להגדיל את הלחץ על הגירעון והחוב. השאלה המרכזית היא לא אם הכלכלה צמחה, אלא אם הצמיחה בת קיימא כשתפחת השפעת הריבאונד, והאם המגזר הפרטי, הייצוא וההשקעות יוכלו להוביל אותה. הנתונים מציגים התאוששות, אך הפער בין קצב גידול הייבוא והייצוא, והמשקל הגבוה של ההוצאה הממשלתית, מחייבים מעקב אחר נתונים נוספים לקביעת יציבות ההתאוששות.