כלכלת ישראל צומחת על רקע המלחמה, אך התלות בהוצאה הממשלתית מדאיגה
נתונים מעודכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים כי כלכלת ישראל המשיכה להציג צמיחה מרשימה ברבעון השני של השנה, עם עלייה של 14.9% בתוצר לנפש בחישוב שנתי. עם זאת, ניתוח מעמיק יותר של הנתונים מצביע על שינוי במבנה הצמיחה: חלק ניכר ממנה נבע מהוצאות ממשלתיות מוגברות, בעיקר בתחום הביטחון, בעוד הייצוא וההשקעות היו חלשים מהערכות קודמות.
הצמיחה בייצוא, ללא סקטור ההייטק, הוערכה מחדש כלפי מטה ל-16.6% (לעומת 25.2% קודם לכן), ואף ל-8.7% אם מורידים פעילות של חברות ישראליות בחו"ל. גם ההשקעות התכווצו מ-6.3% ל-4.1%, כולל ירידה בהשקעות בציוד ומכונות. אפילו צמיחת ההשקעות בהייטק, שהייתה גבוהה במיוחד, התמתנה מ-181.4% ל-152%.
לעומת זאת, ההוצאה הממשלתית הכוללת עלתה מ-19.5% ל-22.2%, וההוצאה הביטחונית עלתה מ-14.7% ל-19.8%. מצב זה, בו הממשלה מהווה מנוע צמיחה מרכזי, מזכיר תקופות מלחמה קודמות, כמו שנת 2024, בה צמיחת התוצר הייתה נמוכה (1%) והסתמכה כמעט כולה על הוצאות הממשלה, בעוד ההשקעות והייצוא אף ירדו.
הנתונים הנוכחיים אינם מעידים בהכרח על מעבר לכלכלה תלוית-מלחמה, אך חשוב לעקוב אחר מגמות ההשקעות והייצוא ברבעונים הבאים. המודל הרוסי, בו הוצאות ביטחוניות גבוהות תורמות לצמיחה אך גם מגבירות תחרות על משאבים, משמש כדוגמה אפשרית להשלכות ארוכות טווח, למרות הבדלים מבניים ונסיבתיים.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
