מה שאף אחד כאן לא טרח להסביר על נז"א
תומצת מתוך Zman Yisrael על ידי baba
הסרט התיעודי הישראלי "נז"א" זכה בפרס בוונציה ועורר ביקורת חריפה בישראל מצד פוליטיקאים. צה"ל הגיב בטענה שהעדויות בסרט אינן ניתנות לאימות. הכותב מנתח את הסרט, את התגובות ואת הפער התקשורתי בין ישראל לעולם.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- הסרט "נז"א" זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל ונציה.
- פוליטיקאים ישראלים תקפו את הסרט והיוצרים בחריפות.
- צה"ל טען כי העדויות בסרט אינן ניתנות לאימות.
- הסרט עוסק בהערכת נזק אגבי (CDE) ובביקורת על המלחמה בעזה.
- הכותב מצביע על פער תקשורתי בין ישראל לעולם כגורם לתגובות.
- שני משפטים קיצוניים של חיילים בסרט מעוררים ביקורת.
סרטם התיעודי של היוצרים הישראלים יובל אברהם ורחל שור, "נז"א", זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל הסרטים של ונציה, לאחר שהוקרן בהקרנת בכורה שזכתה ל-25 דקות של מחיאות כפיים.
הסרט מבוסס על עדויות של 24 חיילים וקצינים בצה"ל, ועורר תגובות חריפות בישראל מצד גורמים פוליטיים. שר התרבות מיקי זוהר כינה את היוצרים "שפלים" והבטיח לפעול לשלילת אזרחותם בשל "שנאה עצמית", בעוד חבר הכנסת אביגדור ליברמן הגדירם כ"עוכרי ישראל" שהפכו את המלחמה ל"הכפשות ועלילות דם" נגד המדינה וצה"ל.
צה"ל עצמו הגיב בהודעה רשמית, שלפי דיווחים ניתנה עוד לפני שגורמים בצה"ל צפו בסרט. בהודעה נטען כי העדויות בסרט הן אנונימיות וקשה לאמת את זהות המשרתים, תפקידיהם או מעורבותם באירועים המתוארים. תגובה זו התמקדה באמינות הדוברים ולא בגוף הסרט.
במקביל, בתחום ההסברה הבינלאומית, התמקדו בפרשנות ששם הסרט, "נז"א", נשמע כצירוף של המילים "נאצי" ו"עזה".
הכותב מציין כי הסרט נוגע בנקודה חשובה הנוגעת להערכת נזק אגבי (CDE) במלחמה, תהליך המקובל בצבאות נאט"ו וארה"ב. הוא מסביר כי מספר ההרוגים האזרחיים הצפוי אינו מהווה רישיון להרוג, אלא סף סמכות להחלטה על תקיפה, כאשר החלטות על מספר הרוגים גבוה יותר דורשות אישור בדרגים בכירים יותר. הכותב מוסיף כי לפי תחקיר "הניו יורק טיימס", צה"ל אף הוריד את הסף הזה בנובמבר 2023.
עם זאת, הכותב מבקר את הסרט על השמטת מידע זה, וכן על הצגת שני משפטים קיצוניים של חיילים, האחד מתאר עבודה כ"כיפית" והשני קובע כי "אלה לא בני אדם, אלה נז"א". לטענתו, משפטים אלו, גם אם נאמרו על ידי מיעוט, פוגעים בתדמיתו של צה"ל כצבא מוסרי.
הכותב מציע כי התגובה הישראלית החריפה נובעת גם מהפער התקשורתי בין ישראל לעולם מאז ה-7 באוקטובר. בעוד בישראל נחשפו לתיעוד רב מהאירוע עצמו ומהמלחמה, העולם, לטענתו, שכח את אירועי ה-7 באוקטובר והתמקד בתיעוד מעזה. פער זה, יחד עם נטייה ישראלית להכחיש ביקורת במקום להתמודד איתה, תורמים לתגובות הקיצוניות.
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
שמאל 1מרכז 1אחרים 1
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.