הקרב על תקציב הביטחון: לפיד מסרב לפתוח את התקציב ללא קיצוץ בכספים הקואליציוניים

יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד הודיע כי הוא מתנגד לפתיחת תקציב המדינה לצורך העברת תוספות למערכת הביטחון, אלא אם כן יבוטלו כספים קואליציוניים. ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה ללפיד בבקשה לפתוח את חוק התקציב כדי להעביר כספים נוספים לביטחון, זאת על רקע הקרבה לבחירות והצורך בחקיקה דרך ועדת ההסכמות. לפיד השיב כי הוא תומך בחיזוק צה"ל, אך התנגד למימון התוספת באמצעות העלאת מסים למעמד הביניים ולמשרתי המילואים. במקום זאת, הוא הציע לבטל את הכספים הקואליציוניים והעברות כספים למימון השתמטות חרדית, והבטיח תמיכה בהצעה בכנסת אם תכלול זאת.

נתניהו מקדם תוכנית להוספת עשרות מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון, וכן לעגן בו תוכנית התעצמות רכש צבאי בסך 400 מיליארד שקלים. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הביע ביקורת על הכוונה לשריין תקציבי עתק לביטחון בתקופה זו, והדגיש את הצורך במדיניות תקציבית מאוזנת, החזרת יחס חוב-תוצר למסלול יורד, ויצירת כריות ביטחון פיסקליות. הוא הזהיר כי מימון צורכי הביטחון עלול לבוא על חשבון הוצאות אזרחיות חיוניות, ולהתבטא במיסוי עתידי, ריביות ואינפלציה. ירון הדגיש את החשיבות של התייעלות בתקציב הביטחון והשקעה במנועי צמיחה אזרחיים כמו חינוך, תשתיות תחבורה ודיור.

תוכנית ההתעצמות הצבאית, שהחלה בסכום של 350 מיליארד שקלים לרכש, מתווספת לתקציב הביטחון השוטף שהגיע השנה ל-158 מיליארד שקלים. מתוך תוכנית ההתעצמות, 100 מיליארד שקלים אמורים להגיע מהתייעלות בצבא וממקורות חיצוניים, בעוד 300 מיליארד שקלים הנותרים כבר החלו להיות ממומשים. אישרו באופן דחוף 40 מיליארד שקלים לטייסות, ועוד עשרות מיליארדים לרכש עתידי. בנוסף, אושרו 12.5 מיליארד שקלים למשרד החוץ, 7 מיליארד שקלים לשיקום הדרום, וכ-100 מיליארד שקלים נוספים כ"ביטוח" לרכש עתידי. התוספת המוערכת לתקציב השוטף, שטרם סוכמה, נועדה לרכישת אמצעי לחימה, בעיקר פגזי טנקים, ארטילריה ופצמ"רים, לאור אזהרות על עצירת קווי ייצור בחברות ביטחוניות. הרכש יכלול גם חימושי אוויר ומיירטים. תקציב הביטחון המקורי שאושר בנובמבר עמד על 111 מיליארד שקלים, והגיע ל-143 מיליארד שקלים לאחר אישור הכנסת. מאז, טענו במערכת הביטחון לפער של 40 מיליארד שקלים, ונוספו 15 מיליארד שקלים מרזרבה, כך שהתקציב הנוכחי הוא 158 מיליארד שקלים, כמעט פי שלושה מתקציב הביטחון לפני המלחמה. למרות זאת, במערכת הביטחון טוענים שהתקציב אינו מספיק לדרישות הקבינט, הכוללות היערכות לעימות עם איראן והחזקת רצועות ביטחון בסוריה, בלבנון ובעזה.