ראש השנה: משמעות, מסורות וסמלים

ראש השנה, שפירושו "ראש השנה" בעברית, נחשב ליום שבו נקבע גורלם של כל אדם לשנה הקרובה, ובו מכירים בו בני האדם כמלכם ובוראם. החג מסמן את תחילתם של "עשרת ימי תשובה", המובילים ליום הכיפורים. ראש השנה נחגג במשך יומיים רצופים, בראשון ובשני בחודש תשרי.

בעבר, קביעת תחילת החודש התבססה על ראיית סהר הירח על ידי עדים בירושלים. בשל עיכובים אפשריים בהעברת המידע, נהגו לחגוג יומיים כדי למנוע טעויות, מסורת שנשמרה עד היום. על פי המסורת, בראשון בתשרי נברא אדם הראשון, שהיה הראשון שהכיר בגדולת הבורא וקרא לעולם להכיר בו. באותו יום, אדם וחווה חטאו וגורשו מגן עדן.

עוד מציינים בראש השנה את סיפורו של אברהם אבינו, שהוכיח את נאמנותו לבורא במבחן קשה, כאשר במקום בנו הוקרב איל. זכר לאירוע זה מתבצעת תקיעת שופר, העשויה מקרן של איל. צליל השופר נועד לעורר את הנשמה, להזמין להתבוננות מחודשת בחיים ולסמל את הכתרת הבורא למלך. אם היום הראשון של ראש השנה חל בשבת, תקיעת השופר נדחית ליום השני.

שולחן החג עשיר ב"סימנים", מאכלים בעלי משמעות סמלית: תפוח בדבש מסמל שנה טובה ומתוקה, רימון מבקש ריבוי זכויות כגרעיניו, וראש דג או כבש מבקש "להיות לראש ולא לזנב". ביום הראשון של החג, לאחר הצהריים, נהוג ללכת למקור מים טבעי ולבצע את טקס "תשליך", המסמל השלכת חטאים.

בליל החג השני, נוהגים לאכול פרי חדש שלא נאכל בעונה זו, כדי לברך ברכת "שהחיינו".