בגוש השינוי חתמו על הסכמי עודפים - אבל מה זה אומר?

לקראת הבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר, גוש השינוי הודיע על חתימת שני הסכמי עודפים בין מפלגותיו. מטרת הסכמים אלו היא למנוע בזבוז קולות ולאפשר חלוקה יעילה יותר של המנדטים. "יחד" של נפתלי בנט חתמה על הסכם עודפים עם "ישראל ביתנו" של אביגדור ליברמן, בעוד "ישר!" של גדי איזנקוט חתמה על הסכם דומה עם "הדמוקרטים" בראשות יאיר גולן.

מפלגת "ישר!" מסרה כי ההסכמים מבטיחים שכל קול למפלגות השינוי ינוצל, וכי הם מברכים על ההסכם בין "יחד" ל"ישראל ביתנו". הסכם עודפים נחתם בין שתי רשימות לכנסת במטרה לחלק ביניהן את המנדטים הנותרים לאחר החלוקה הראשונית של הקולות. ההסכם תקף רק אם שתי המפלגות עוברות את אחוז החסימה.

שיטת בדר-עופר, שהונהגה ב-1973, קובעת כיצד מחולקים המנדטים הנותרים. לאחר חלוקה ראשונית, בה מחלקים את סך הקולות הכשרים ב-120, מחושב מדד לכל מפלגה. המפלגה עם המדד הגבוה ביותר מקבלת את המנדט העודף. הסכמי עודפים מחשבים את שתי המפלגות יחד, מה שמגדיל את סיכוייהן לזכות במנדט. לרוב, המפלגה הגדולה יותר היא זו שמרוויחה את המנדט הנוסף, אך ישנם מקרים בהם גם מפלגה קטנה יכולה להרוויח, כפי שקרה ב-2021 כאשר מרצ קיבלה מנדט נוסף בזכות הסכם עודפים עם העבודה.

על פי הערכות, המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה צפויות לחתום על הסכם עודפים, וכן המפלגות הערביות. בנוסף, הליכוד צפוי לחתום על הסכם עם הציונות הדתית, בעוד עוצמה יהודית עשויה לחתום על הסכם עם מפלגת "עם עמך ישראל".