ירידה חדה במעמד ישראל בתוכניות מחקר אירופיות: חשש מחרם אקדמי
תורגם ותומצת מתוך Arab48 על ידי baba
מעמדה של ישראל בתוכניות מחקר אירופיות ירד משמעותית, עם ירידה חדה במספר המענקים שזכו בהם חוקרים ישראלים. הדבר מיוחס בחלקו לחרם אקדמי בינלאומי, ובחלקו למדיניות ממשלתית שפגעה בתדמית ישראל.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- מעמד ישראל בתוכנית המחקר האירופית "הורייזן" ירד משמעותית.
- מספר המענקים לחוקרים ישראלים ירד בכ-67% בשנים האחרונות.
- הירידה משפיעה על כל קטגוריות המענקים, כולל חוקרים צעירים ובכירים.
- אוניברסיטאות מובילות כמו האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן נפגעו במיוחד.
- מומחים קושרים את הירידה לחרם אקדמי ולמדיניות ממשלתית הפוגעת בתדמית ישראל.
מאז 2024 נרשמת עלייה במגמות של חרם אקדמי בינלאומי, לרוב לא רשמי וסמוי, נגד מוסדות אקדמיים בישראל. אקדמאים ממדינות אירופה וארה"ב מסרבים לשתף פעולה עם עמיתים ישראלים או להשתתף בכנסים בישראל, וכן נמנעים מאקדמאים ישראלים להשתתף בכנסים בינלאומיים. בעוד שרוב יוזמות החרם היו אישיות, היו גם מקרים בהם גופים אקדמיים בינלאומיים החליטו להטיל חרם על מוסדות ישראליים. כעת, נראה שהתופעה מתרחבת, הופכת גלויה יותר ומשפיעה על המחקר המדעי ומעמד האקדמיה הישראלית.
על פי דיווח בעיתון "כלכליסט", מעמדה של ישראל בתוכנית "הורייזן", אחת מתוכניות מענקי המחקר היוקרתיות בעולם, ירד באופן משמעותי. בפרט, נרשמה ירידה חדה במענקי המועצה האירופית למחקר (ERC) לבלתי בכירים: מ-30 מענקים שנתיים עד 2024, ירד המספר ל-10 בלבד ב-2025, ו-11 ב-2026. גם בקטגוריות של חוקרים בכירים וחוקרים בדרג ביניים נרשמה ירידה, מ-12 ל-7 מענקים ומ-17 ל-13 מענקים בהתאמה. ירידות אלו, הכוללות את כל סוגי המענקים, מקושרות ל"חרם שקט" על ישראל, אף שאינו מגיע ליעד האסטרטגי של תנועת ה-BDS להוצאת ישראל מתוכנית "הורייזן".
תוכנית "הורייזן אירופה", בהיקף של כ-95.5 מיליארד אירו לשבע שנים, היא התוכנית הגדולה בעולם למחקר ופיתוח. ישראל משתתפת בה מזה 26 שנה, ובעבר זכתה למענקים רבים, שהעידו על מעמדה האקדמי החזק. הירידה במענקים הביאה לירידת ישראל מהמקום השישי למקום ה-12 בדירוג המדינות המשתתפות. שינויים טכניים, כמו היעדרותה הזמנית של שוויץ מהתוכנית ושינוי קריטריוני הערכה (הדגשת ראיון אישי על פני קורות חיים), עשויים להסביר חלק מהירידה, אך לא את היעלמותן הכמעט מוחלטת של אוניברסיטאות מובילות כמו האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן מרשימת הזוכים במענקים לצעירים.
באוניברסיטת תל אביב זכו השנה במחצית ממענקי הצעירים (5 מענקים), ירידה מ-11 ב-2024. האוניברסיטה העברית לא זכתה במענק כלל השנה, לעומת 3 ב-2025 ו-10 ב-2023. מכון ויצמן זכה במענק אחד, כמו בשנה שעברה, לעומת 8 ב-2024. הטכניון ובר אילן זכו ב-2 מענקים כל אחת, ובן גוריון במענק אחד.
פרופ' איתי אטר מאוניברסיטת תל אביב טוען כי מדיניות הממשלה בשנים האחרונות פגעה קשות בתדמית ישראל בעולם, וזה בא לידי ביטוי בירידה במענקי המחקר. הוא מזהיר כי ללא מענקים ושיתופי פעולה עם אירופה, חוקרים יעזבו את ישראל, פחות ישובו אליה, והדבר יסכן את עתידה של המדינה.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
מרכז 1ערבית 1אחרים 1