"מתעלמים מישראל": המדענים שמודרים גם בזמן משבר אזורי

השבתת מתקני התפלה בישראל, בין אם בשל חיידק מעזה או פריחת אצות בנילוס, חשפה בעיה רחבה של היעדר תיאום סביבתי בין ישראל למדינות השכנות. משברים סביבתיים כמו זיהומים, מזג אוויר קיצוני ורעידות אדמה אינם מכירים בגבולות, אך המנגנונים לשיתוף פעולה אזורי אינם ערוכים להתמודדות. שנות המלחמה האחרונות והחרם האקדמי החריפו את הקשיים בקשרים מדעיים ומקצועיים, גם עם מדינות בעלות יחסים דיפלומטיים עם ישראל.

ד"ר שבי רוטמן, חוקרת באוניברסיטת תל אביב, מציינת כי הקשיים בקשרים ימיים אינם חדשים, אך החמירו בשנים האחרונות. לדבריה, בעבר היו חוקרים שניתן היה לדבר איתם, אך כיום מדינות כמו טורקיה ומצרים אינן מוכנות לשתף פעולה. חוקר לבנוני שהיה בקשר בעבר התנער משיתופי פעולה אם ישראל מצוינת ככותבת במאמרים משותפים. בירדן יש שיתוף פעולה חלקי, תלוי בחוקר הבודד. רוטמן עצמה הייתה אמורה להשתתף בכנס בג'יבוטי בנובמבר 2023, אך הוא בוטל לאחר שג'יבוטי הביעה תמיכה בצד הפלסטיני.

רוטמן מדגישה כי ישראל היא מוקד מחקר ימי חשוב, אך מדענים ישראלים מודרים משיתופי פעולה אזוריים, כפי שקרה במאמר שפורסם לאחרונה על ידי חוקר יווני, שלא כלל את ישראל למרות חשיבותה המדעית. היא מתארת את התסכול מהנישול ממחקרים אזוריים, אך מציינת שהם ממשיכים בעבודתם.

ד"ר צפריר קופליק, חוקר מדוזות, מוסיף כי גם בתחום המדוזות לא נוצר שיתוף פעולה עם מצרים, למרות היחסים הדיפלומטיים. הוא מציין כי לעיתים החרם מגיע מגורמים אירופיים, ולעיתים גורמים ערביים מטילים וטו על השתתפות ישראלית בכנסים. פרופ' נועה שנקר מספרת על סטודנטית מתוניסיה שסירבה לדבר איתה בכנס. מהנדס החופים סרג'יו דב רוזן נזכר בשיתוף פעולה מוצלח עם מצרים בשנות ה-90, אך מציין כי כיום קשרים כאלה אינם מתאפשרים.

המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה מסרו כי האירוע מנוהל ברמה הלאומית, וכי גורמי המקצוע מקיימים תהליך למידת עמיתים ובחינה בינלאומית עם גורמים ברחבי העולם, אך לא פירטו מול אילו גורמים מדובר.