ישראל מגיבה לסנקציות בריטניה: סוגרים קונסוליה בירושלים ומגרשים נציגים

שר החוץ הישראלי, גדעון סער, הודיע על צעדים ישראליים בתגובה לסנקציות שהטילה בריטניה על יישובים ישראליים ועל הגבלות נוספות בתחום אספקת נשק. סער כינה את ההאשמות שהושמעו בפרלמנט הבריטי "זועמות ושקריות", והדגיש כי המהלך הבריטי, שנעשה לדבריו "בסמוך לראש השנה היהודי" מתוך שיקולים פוליטיים פנימיים, מהווה "התערבות בוטה בענייני פנים של מדינה ריבונית".

שר החוץ טען כי החלטת בריטניה מזכירה "התבטאות אנטישמית" של גנרל בריטי מתקופת המנדט, וכי היא סותרת את הצהרת בלפור ההיסטורית ואת זכויות היהודים בארץ ישראל. הוא הוסיף כי החרם על מוצרים מיהודה ושומרון פוגע באזרחים ישראלים, וכי בריטניה מפלה את ישראל בכך שהיא נוקטת בצעדים אלו רק נגד המדינה היהודית. סער דחה את הטענות הבריטיות בנוגע לבנייה באזור E1 ולהמשכיות טריטוריאלית פלסטינית, והדגיש כי החלטות בנושא התקבלו לפני זמן רב.

סער האשים את ממשלת הלייבור הבריטית ב"התערבות בוטה בתהליך הבחירות" בישראל, וטען כי היא מנסה לכפות על ישראל הקמת מדינה פלסטינית. הוא ציין כי הציבור הישראלי מתנגד לכך, במיוחד לאור ההיסטוריה של הסכמי אוסלו, הנסיגה מעזה, האינתיפאדה השנייה ואירועי ה-7 באוקטובר. הוא ביקר את בריטניה על כך שאינה מטילה סנקציות על הרשות הפלסטינית בגין תמיכתה בטרור, ועל התעלמותה מהטרור הפלסטיני נגד ישראלים.

כצעדי תגובה, ישראל סוגרת את הקונסוליה הבריטית בירושלים, מגרשת נציגים בריטים ממרכז סיוע לעזה בקרית גת, מפסיקה תוכנית הכשרה בריטית לכוחות פלסטיניים, ואוסרת כניסה לישראל על 12 פקידים ואזרחים בריטים המעורבים בפעילות אנטי-ישראלית ואנטישמית. סער הזהיר כי צעדים נוספים ינקטו נגד מדינות שיפעלו נגד ישראל, וכי פעולות אלו יפגעו גם בפלסטינים העובדים ביישובים וברשות הפלסטינית.

ההחלטות הבריטיות האחרונות, לפי סער, מצטרפות לסדרה של צעדים אנטי-ישראליים מאז יולי 2024, הכוללים הכרה ב"מדינה פלסטינית", חידוש מימון אונר"א, השעיית ייצוא ביטחוני, סנקציות על שרים ואזרחים ישראלים, הפסקת מו"מ על הסכם סחר, הגבלת השתתפות בתערוכות ביטחוניות, הקפאת שיתוף פעולה ביטחוני, מניעת הכשרת קציני צה"ל, והתקפות מגמתיות בזירה הבינלאומית. סער טען כי צעדים אלו תרמו לעלייה באנטישמיות בבריטניה.