אחרי הסנקציות של בריטניה: אלה צעדי התגובה של ישראל

בעקבות הטלת סנקציות כלכליות על התנחלויות ביהודה ושומרון, הודיע שר החוץ גדעון סער על צעדי תגובה ישראליים. בין הצעדים: סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים תוך 30 יום, סילוק נציגים בריטים מהמפקדה בקריית גת תוך שבוע, והפסקת פעילות בריטית להכשרת כוחות הרשות הפלסטינית ברמאללה. בנוסף, נמנעת כניסתם לישראל של 12 נבחרי ציבור בריטים המעורבים בפעילות אנטישמית ואנטי-ישראלית.

סער הדגיש כי בריטניה תכננה את המהלך זמן רב, וכי צעדים נגד ישראל לא יישארו ללא תגובה. הוא הסביר שההחלטה הבריטית נובעת מטעמים פוליטיים פנימיים לקראת ועידת הלייבור, וכי היא מהווה התערבות בוטה בענייני מדינה ריבונית. לדבריו, הצהרת בלפור הכירה בזכות העם היהודי בארץ ישראל, כולל יהודה ושומרון, וכי חרם על מוצרים מיו"ש הוא פרקטיקה בזויה.

שר החוץ הוסיף כי ממשלת הלייבור מנסה לכפות הקמת מדינה פלסטינית, דבר שהציבור הישראלי דוחה. הוא ציין כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא ייפתר בהצהרות מלונדון או פריז, וכי גישה אנטי-ישראלית מרחיקה מהפתרון.

במקביל, בריטניה הטילה סנקציות אישיות על חמישה "מתנחלים אלימים", הכוללות מניעת כניסה לבריטניה והקפאת רכוש. גורם בריטי בכיר הסביר כי האלימות חמורה והקיצונים השתגעו, וכי היה צורך לפעול למרות הרגישות הפוליטית של הבחירות הקרבות. הוא הדגיש כי הסנקציות הבריטיות הן על מוצרים ולא על שירותים, למעט פרסומות להתנחלויות, וכי יחסי ישראל-בריטניה חזקים.

גורם בריטי בכיר ציין כי צעדי התגובה של ישראל הם "מכה תחת מכה", וכי בריטניה לא רוצה לפגוע בסחר עם ישראל. הוא הוסיף כי בריטניה מחוייבת ליחסים טובים עם ישראל, אך לא יכלה להתעלם מהמצב. לדבריו, בבריטניה הבינו את הבעייתיות בהשפעה על הבחירות בישראל, אך האלטרנטיבה של אי-עשייה לא באה בחשבון.