ישראל מגיבה בחריפות לסנקציות הבריטיות: סוגרת קונסוליה ומונעת כניסה לבכירים

ישראל הכריזה על צעדי תגמול חריפים בעקבות הטלת סנקציות כלכליות על ידי בריטניה נגד התנחלויות ביהודה ושומרון. שר החוץ, גדעון סער, הודיע ביום שלישי, 8 בספטמבר, על סדרת צעדים הכוללים סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, סילוק נציגים בריטים ממטה משותף בקרית גת, והפסקת פעילות בריטית להכשרת כוחות הרשות הפלסטינית ברמאללה. בנוסף, נאסר על כניסתם לישראל של 12 פקידים בכירים בריטים, שלטענת ישראל מעורבים בפעילות אנטישמית ואנטי-ישראלית ופוגעים בזכות קיומה של ישראל.

סער הדגיש כי בריטניה יזמה את המהלך וכי ישראל תנקוט צעדי תגמול נגד כל מדינה הפוגעת בה. הוא ביקר את ההחלטה הבריטית, כינה אותה "חסרת מוסר" ו"התערבות בוטה בענייני מדינה ריבונית", וטען כי היא נובעת מסיבות פוליטיות פנימיות בבריטניה לקראת ועידת מפלגת הלייבור. הוא הדגיש את זכותו של העם היהודי לחיות בכל חלקי ארץ ישראל, והזכיר את הצהרת בלפור כמסמך המכיר בזכות זו.

הוא הוסיף כי הסנקציות הבריטיות הן "ניסיון בוטה ובלתי מתקבל על הדעת של מדינה זרה להשפיע על בחירות" וכי החברה הישראלית דוחה יצירת מדינה פלסטינית. סער ציין כי הפלסטינים דחו הצעות ליישוב הסכסוך וכי גישה אנטי-ישראלית מרחיקה את הפתרון.

במקביל, בריטניה צפויה להטיל סנקציות על חמישה מתנחלים ישראלים. גורם בריטי בכיר הסביר כי הסנקציות נובעות מהחמרה באלימות מתנחלים, במיוחד לאחר המלחמה עם איראן, וכי הן נועדו להביע עמדה ברורה. הוא הבהיר כי הצעדים המעשיים ייקחו זמן ליישום, וכי הסנקציות יתמקדו בסחורות ולא בשירותים, למעט פרסום התנחלויות. הגורם הדגיש כי בריטניה מעוניינת ביחסים טובים עם ישראל וכי הסנקציות אינן מכוונות לפגיעה בסחר מעבר לקו הירוק.

במקביל להכרזת ישראל, 12 מדינות אירופאיות, כולל קנדה, צרפת, ספרד ושוודיה, פרסמו הצהרה משותפת התומכת בפתרון שתי המדינות. גרמניה, איטליה, הונגריה, צ'כיה ואוסטריה, לעומת זאת, סירבו להצטרף לסנקציות.