הרמטכ"ל, הקצין הניצי שלא קודם או מי שכבר היה בתפקיד: מי יהיה שר הביטחון הבא?
עם סיום מערכת הבחירות, לצד המאבק על ראשות הממשלה, מתנהל קרב נוסף על תפקיד שר הביטחון. השר הבא יתמודד עם אתגרים עצומים, כולל בניין הכוח מחדש של צה"ל, האיום האיראני, עתיד עזה, המצב ביהודה ושומרון, היחסים עם ארה"ב וסוגיית גיוס החרדים.
זהות שר הביטחון תלויה בממשלה שתקום, אך ארבעה שמות מרכזיים עולים כמועמדים, כל אחד מייצג תפיסת ביטחון שונה: תא"ל במיל' עופר וינטר, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט וסגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן. הוויכוח ביניהם נוגע לאופן שבו ישראל צריכה להתנהל לאחר אירועי ה-7 באוקטובר.
עופר וינטר, אם תקום ממשלת ימין, מוביל תפיסה של הכרעה וניצחון, ביקורת על "הכלה" ו"הרתעה", ודרישה לצבא יוזם והתקפי. הוא מתנגד לויתורים טריטוריאליים, תומך בחיזוק ההתיישבות, ומציג את גיוס החרדים כחלק משיקום הצבא.
נפתלי בנט, אם יקים ממשלה, ירצה להשפיע ישירות על מדיניות הביטחון. הוא דוגל בתפיסת "הגורילה בג'ונגל", כוח אזורי יוזם ותוקף. בנט מבקש לנתק את המשוואה מול איראן, מגדיר את קטאר כמדינת אויב, ומציע ציר אזורי עם מצרים. הוא גם מבקש לחזק את יכולת ראש הממשלה לקבל הערכות חלופיות, למשל באמצעות מזכיר צבאי אזרחי.
גדי איזנקוט, בתרחיש של ממשלת מרכז-שמאל, מייצג תפיסה המשלבת הפעלת כוח עם זהירות אסטרטגית. הוא דוגל ב"מערכה שבין המלחמות" ומתנגד להקמת מדינה פלסטינית, אך מזהיר מפני תהליך שיוביל למדינה דו-לאומית. הוא רואה בהיפרדות מהפלסטינים אינטרס ישראלי, אך מתנגד לסיפוח חד-צדדי שעלול לפגוע בבריתות.
יאיר גולן קורא להקמת ישות פלסטינית מתונה, להצבת כוח בינלאומי בלבנון, ולתוכנית היפרדות מהפלסטינים הכוללת מלחמה בטרור ופינוי מאחזים. הוא שואף לבנות ציר אזורי מתון ולהגדיל את כוחה של זרוע היבשה. איזנקוט הביע ספק לגבי התאמתו של גולן לתפקיד.
בכל תרחיש, שאלת גיוס החרדים תהיה חזית פוליטית פנימית משמעותית, הדורשת התמודדות מצד שר הביטחון הבא, כאשר הפערים בין המועמדים בנושא זה מצטמצמים.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
