מה שהנהג מממן: 53 מיליארד שקל בשנה מהרכב ומהדלק

מדינת ישראל צפויה לגבות כ-53 מיליארד שקלים בשנה ממיסוי על כלי רכב פרטיים, כך עולה מנתוני תכנון ההכנסות לשנת 2026. סכום זה מהווה יותר משישה אחוזים מסך הכנסות המדינה המתוכננות לאותה שנה.

ההכנסות מתחלקות לארבעה ערוצים עיקריים: מס דלק, אגרות רישוי שנתיות, מס קנייה בעת רכישת הרכב ומכס על יבוא. מס הדלק לבדו צפוי להכניס כ-27.7 מיליארד שקלים, כאשר כמעט שישים אחוזים ממחיר התדלוק מורכבים ממסים, בעיקר בלו ומע"מ. אגרות כלי הרכב צפויות להכניס כ-8 מיליארד שקלים, מס הקנייה כ-28 מיליארד שקלים, ומכס על יבוא כ-1.8 מיליארד שקלים.

ניתוח מעמיק יותר של נתוני רשות המסים לשנת 2023 מראה כי מס הקנייה על כלי רכב היווה כשישים אחוזים מסך גביית מס הקנייה באותה שנה, והמכס על רכבים היווה יותר ממחצית מגביית המכס הכוללת. שיעור מס הקנייה הבסיסי על רכב חדש עומד על 83%, אך לאחר הפחתות בגין מיסוי ירוק ואבזור בטיחותי, המס הממוצע בפועל עומד על כ-56% מערך היבוא.

במקביל, המעבר לרכבים חשמליים מהווה אתגר תקציבי למדינה, שכן רכבים אלו אינם משלמים מס דלק. כמענה לכך, המדינה מעלה בהדרגה את מס הקנייה על רכבים חשמליים, מתכננת להטיל מס נסועה של 15 אגורות לקילומטר החל משנת 2026 (מועד שנדחה), ושוקלת הטלת אגרת גודש בגוש דן. נכון לסוף 2024, כ-162 אלף כלי רכב חשמליים היו בישראל, עלייה של כ-70% בשנה.

נתוני הגבייה בפועל לאורך השנים האחרונות מראים כי מס הדלק עקף באופן עקבי את התחזיות, בעוד מס הקנייה והמכס הראו תנודתיות גבוהה יותר. אגרות כלי הרכב, למרות יציבותן היחסית, פיגרו אחר התחזיות בשלוש השנים האחרונות.