בפסק דין חוק המשתמטים, בג"ץ מציב גבול למחטפי החקיקה

הרכב מורחב של תשעה שופטי בית המשפט העליון ביטל ברוב קולות את חוק איסור מעצר משתמטים חרדים, 51 ימים בלבד לאחר שאושר בכנסת. זוהי הפסיקה המהירה ביותר בהיסטוריה של ביטול חוק בישראל, והיא ניתנה בשל פגם בהליכי החקיקה וכן בשל פגיעה עמוקה בעקרון השוויון. השופט נעם סולברג, שעמד בראש ההרכב, ביסס את עמדתו על שני המסלולים: הפגם בהליך החקיקה ופגיעת החוק בזכות לשוויון, שאינה מתיישבת עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

הפגם בהליך החקיקה נבע מכך שהצעת החוק, שהחלה כהצעת חוק לשילוב תלמידי ישיבות בצה"ל, הפכה במהלך הדיונים להצעה לחסימת אכיפה פלילית נגד משתמטים חרדים בלבד, מבלי שעברה קריאה ראשונה במתכונתה הסופית. בית המשפט קבע כי מדובר בשינוי מהותי שלא ניתן להכשיר, וקבע מבחנים חדשים לקביעת "נושא חדש" בהליכי חקיקה, כדי למנוע שימוש לרעה בהצעות חוק קיימות.

ארבעה שופטים נוספים הדגישו כי בנוסף לפגיעה בשוויון, נרמס גם ערך שלטון החוק. רק שופט אחד, דוד מינץ, ביסס את תמיכתו בביטול החוק על המסלול הפרוצדורלי בלבד, והביע דעה כי אילו החוק היה נחקק בהליך תקין, היה מאשר אותו למרות פגיעתו בשוויון.

השופט עופר גרוסקופף הגדיר את החוק כ"מעשה חקיקה נפסד ופסול", העומד בסתירה לערכיה הדמוקרטיים והיהודיים של המדינה. בית המשפט ציין כי אף שהחוק הוגדר כהוראת שעה, זמניותו אינה מחסנת אותו מפני ביקורת שיפוטית, במיוחד נוכח פגיעתו העמוקה בשוויון.

פסק הדין ניתן לאחר שהממשלה בחרה שלא להתייצב להגנת החוק, למרות שהיועצת המשפטית לממשלה התירה לה ייצוג נפרד. בית המשפט קבע כי לא ייכנע למניפולציה פרוצדורלית, והעובדה שאף גורם לא הגן על החוק, כולל הייעוץ המשפטי לכנסת, מעידה על חוסר ראויותו.