בג"ץ ביטל החוק שאסר מעצר בני ישיבות: "פגיעה קשה בשוויון"

בית המשפט העליון (בג"ץ) ביטל ברוב קולות את התיקון לחוק שאסר על מעצרם של תלמידי ישיבות חרדים המשתמטים מגיוס. הרכב של תשעה שופטים קבע כי בהליך חקיקת התיקון נפלו פגמים מהותיים, וכי תוכנו פוגע באופן קשה בעקרון השוויון.

השופט נועם סולברג, שהכין את עיקר פסק הדין, הסביר כי התיקון שאושר בקריאה שנייה ושלישית שונה באופן מהותי מהצעת החוק שאושרה בקריאה ראשונה, ולכן לא עבר את ההליך החקיקתי התקין. שמונה מתוך תשעת השופטים הוסיפו כי התיקון נוגד את חוקי היסוד מבחינה מהותית, ופוגע בזכות לשוויון. השופט דוד מינץ, אף שלא הסכים עם הפן המהותי, תמך בביטול החוק בשל הפגם הפרוצדורלי. השופט אלכס שטיין ציין כי החוק נוגד את מגילת העצמאות ולכן אינו תקף.

התיקון, שאושר בכנסת ב-14 ביולי 2026 ברוב של 58 תומכים מול 54 מתנגדים, אסר למשך חמישה חודשים שימוש באמצעי אכיפה, חקירה ומעצר נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לגיוס. הוא קבע מערכת הצהרות ובדיקות, והטיל על שר הביטחון להכין רשימת ישיבות שבהן לא ניתן יהיה לעצור תלמידים, בהתאם להמלצות "מועצת הישיבות" ומשרד החינוך.

עוד במהלך הדיונים בוועדת החוץ והביטחון, הביעה היועצת המשפטית של הוועדה ביקורת חריפה על החוק, וכינתה אותו "פטור סקטוריאלי" ללא מנגנוני פיקוח או סנקציות שיפצו על הפגיעה בשוויון. בג"ץ קיבל הערכה זו וקבע כי שחרור קבוצה מסוימת מהחוק הפלילי, למעט בנסיבות חריגות, אינו מטרה לגיטימית של מדיניות ציבורית ופוגע בעקרון שלטון החוק. השופט סולברג הזהיר מפני יצירת תקדים מסוכן, שיאפשר לדרוש פטורים מחקיקות אחרות.

בית המשפט הוסיף כי התיקון שלל מצה"ל כלי מרכזי באכיפת הגיוס, שכן עצם האפשרות למעצר תורמת למוכנות לשרת. הוא הדגיש כי המעצרים בוטלו רק עבור החרדים, קבוצה שהשתמטותה ההמונית היא הגורם לאי-שוויון בנטל. החוק לא יצר מנגנון אכיפה חלופי או סנקציות שיפצו על ביטול המעצרים. בג"ץ דחה גם את הטענה שהחוק נועד להגן על לימוד התורה, וקבע כי המעצרים נוגעים להשתמטות משירות ולא ללימוד דתי.

ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) כינה את ההחלטה "המשך מסע ההכפשות נגד עולם התורה והציבור החרדי", וטען כי בית המשפט פועל בחריגה מסמכותו.