נגיד בנק ישראל הוריד את הריבית: תמיכה בכלכלה על רקע אי-ודאות

בנק ישראל החליט ב-1 בספטמבר 2026 להוריד את הריבית הבסיסית ב-0.25%, לרמה של 3.25%. זהו הקיצוץ השלישי ברציפות, המעיד על שינוי במדיניות המוניטרית: לאחר שנים בהן המאבק באינפלציה היה בראש סדר העדיפויות, הבנק רואה כעת מקום לתמוך בפעילות הכלכלית, להמריץ אותה ולהקל על נטל האשראי למשקי בית ועסקים. ההחלטה התקבלה על רקע שילוב של אינדיקטורים, הכוללים ירידה באינפלציה בפועל (1.5% ב-12 החודשים עד יולי) לעומת צמיחה כלכלית עדיין שברירית, ואי-ודאות ביטחונית ופיסקלית גבוהה.

הגורם המרכזי להורדת הריבית הוא האינפלציה הנמוכה, הנמצאת מתחת ליעד הבנק. בנוסף, למרות נתוני צמיחה חזקים לכאורה (15.4% בתוצר ברבעון השני 2026), בנק ישראל מזהיר כי חלק מהצמיחה נובע מהתאוששות ממגמת ההתכווצות בתקופת המלחמה. ללא פעילות חברות ישראליות בחו"ל, הצמיחה נמוכה יותר, והפעילות הכלכלית עדיין לא חזרה לרמות שלפני מרץ 2026. לכן, הורדת הריבית נתפסת כניסיון להעניק דחיפה נוספת לכלכלה.

ההחלטה התקבלה למרות גורמים שעלולים להצדיק זהירות, כמו מתח גיאופוליטי גבוה, עליית מחירי אנרגיה עולמיים, אי-ודאות לגבי הוצאות הביטחון והגירעון הפיסקלי (3.4% ביוני-יולי), וקרבה לבחירות לכנסת. הרחבת הגירעון למימון ביטחוני עלולה להחזיר את סיכון האינפלציה ולפגוע ביכולת הבנק להמשיך בהורדות ריבית. בנוסף, הבנק פועל כעת בניגוד למגמה הבינלאומית של שמירה על ריביות יציבות או אף העלאתן.

השפעת הורדת הריבית תורגש בעיקר אצל לווים בריבית משתנה, אך ההקלה על משקי הבית תהיה מוגבלת. היא עשויה לעודד השקעות והעסקת עובדים, אך תפחית את התשואות על פיקדונות ועלולה להעלות מחדש מחירי נכסים. בשוק הדיור, הורדת הריבית עשויה לשפר את יכולת המימון של רוכשים ולהפחית את עלות המשכנתאות, אך גם עלולה להגביר את הביקוש ולעצור את ירידת המחירים או אף להעלותן מחדש.

בנק ישראל מהמר על כך שהאינפלציה הנמוכה מאפשרת מרחב לצמיחה מבלי להצית מחדש גל אינפלציוני. הצלחת ההימור תלויה בגורמים חיצוניים כמו המצב הביטחוני, מחירי האנרגיה, שער השקל, תקציב הביטחון והמדיניות הממשלתית. הורדת הריבית היא סימן לכך שהבנק מודאג יותר מהפעילות הכלכלית ופחות מהאינפלציה כעת, אך אין בכך ערובה לחזרה לשגרה כלכלית מלאה.