אצלנו מפחיתים ריבית, בעולם הכיוון הפוך לגמרי: מי צודק?

בפרק חדש של פודקאסט 'מנועי הכסף' של 'כלכליסט', הכלכלן אורי גרינפלד דן בפער בין החלטות הריבית בישראל לבין המגמות בשווקי האג"ח העולמיים. בעוד בנק ישראל הוריד את הריבית בפעם השלישית ברציפות לרמה של 3.25%, נמוכה מהתחזית של הנגיד אמיר ירון מספטמבר 2026, תשואות האג"ח הממשלתיות בעולם הגיעו לרמות שיא שלא נראו מאז שנות ה-2000. ביפן נגעה התשואה ל-10 שנים ב-3%, בבריטניה התשואה ל-30 שנה בשיא מאז 1998, ובארה"ב השוק מתמחר סיכוי של 60% להעלאת ריבית.

גרינפלד מסביר כי הסיבה הראשונה להורדת הריבית בישראל היא האינפלציה, ולא הגיאופוליטיקה. הוא מצביע על פער תוצר של 0.8% מהפוטנציאל, או 3.8% ללא הייצוא, כגורם שעשוי להוביל לעלייה באבטלה. ההחלטה הבאה של בנק ישראל תתקבל שישה ימים לפני הבחירות, והשוק מתמחר רק 50% סיכוי להורדה נוספת בשנה הקרובה.

בזירה הבינלאומית, נבחנת השאלה האם עליית התשואות מעידה על משבר חובות מתקרב, או שמא התקופה שבין 2008 ל-2020 הייתה חריגה. גרינפלד דן ברמת הריבית הריאלית הנורמלית, בהשוואה למצב ב-1991, וביחס החוב-תוצר בארה"ב שעלה מעל 100%. בנוסף, נבחנת ההשפעה של מגמות אלו על שוק המניות, כולל מיחזור חובות, השקעות חסרות סיכון והערכת שווי של חברות בתחום הבינה המלאכותית. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם התשואות יכולות לרדת מבלי שהמניות יקרסו.