104 אלף שקל בחודש מול 17 אלף: דוח האוצר חושף פערים של פי 6 בשכר הרופאים - וגל פרישה בדרך

דוח חדש של אגף השכר במשרד האוצר חושף לראשונה תמונה מקיפה של השכר במערכת הבריאות הציבורית, המעסיקה כ-134 אלף עובדים. הדוח, המבוסס על נתונים משנים 2023-2024, מציג פערים משמעותיים בשכר, במיוחד בקרב רופאים מומחים, שם השכר בעשירון העליון מגיע לכ-104,700 שקל, לעומת כ-17,300 שקל בלבד בעשירון התחתון, פער של פי 6. בממוצע, רופא מומחה משתכר כ-45,290 שקל בבתי חולים וכ-56,000 שקל בקופות החולים. אחיות מתחילות משתכרות כ-19,600 שקל, ורופאים בכירים בפריפריה מרוויחים בממוצע 33% יותר מעמיתיהם במרכז, בעיקר בשל היקף כוננויות גבוה יותר ומענקי הסכם 2011.

הדוח מצביע על כך שכ-24% מהרופאים המומחים נמצאים לקראת פרישה (גברים מעל גיל 60 או נשים מעל גיל 55), נתון המעורר חשש למחסור עתידי בכוח אדם רפואי, במיוחד בתחומי התמחות כמו רפואה פליאטיבית ואונקולוגיה. ישראל נמצאת מתחת לממוצע ה-OECD במספר הרופאים לאלף נפש, וצפויה ירידה נוספת בשיעור זה עד 2035 ללא הגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים לרפואה.

ממצא בולט נוסף נוגע לפערי השכר המגדריים. נשים, המהוות 65% מהעובדים בבתי החולים, משתכרות בממוצע 19% פחות מגברים. בקופות החולים הפער אף גדול יותר ומגיע לכ-40%. הפערים נובעים מבחירת מקצועות, אך גם מתגמול נמוך יותר לנשים עבור עבודה נוספת וייצוג נמוך יותר בתפקידים בכירים.

הדוח מעלה ביקורת חריפה על תאגידי הבריאות (קרנות המחקרים) הפועלים לצד בתי החולים, וקובע כי הם מספקים כשליש משכר המומחים "ללא פיקוח מספק". רופא מומחה המשלב עבודה בבית חולים ובתאגיד יכול להגיע לשכר משולב של מעל 100,000 שקל, כאשר חלק ניכר מהשכר מגיע מהתאגידים, לעיתים ללא קריטריונים ברורים.

פרסום הדוח מתזמן לפתיחת המשא ומתן להסכם שכר חדש לרופאים, ומשרד האוצר מקווה שהנתונים ישמשו בסיס לקבלת החלטות מושכלות. הכיוון המוצע כולל הפניית משאבים לבריאות הנפש, לפריפריה ולתחומי התמחות נדרשים, תוספות דיפרנציאליות לעובדים צעירים, ושינוי תמהיל המקצועות במערכת.