הקריפטו והסנקציות: נתניהו מצית סערה כלכלית רגע לפני הבחירות

ההצעה עוררה השוואות למדינות כמו רוסיה, איראן וקוריאה הצפונית, אשר הגבירו את השימוש במטבעות קריפטוגרפיים כדי לעקוף את מערכות הבנקאות המסורתיות. לפי דוח של חברת Chainalysis שפורסם ב-Vesty, ישויות תחת סנקציות קיבלו לפחות 104 מיליארד דולר במטבעות דיגיטליים בשנת 2025, פי שמונה לעומת השנה הקודמת. נתון זה כולל את הסטייבלקוין הרוסי המגובה ברובל, A7A5, שבאמצעותו בוצעו עסקאות בשווי של יותר מ-93.3 מיליארד דולר מאז פברואר 2025, וכן פעילות קריפטו איראנית המוערכת ב-8 עד 10 מיליארד דולר.

עם זאת, מומחים וגופים רשמיים הביעו ספקות כבדים לגבי היתכנות תוכניתו של נתניהו. מומחה ההצפנה פרופ' יבגני ויבורסקי הזהיר כי טכנולוגיית הבלוקצ'יין אינה אנונימית או מאובטחת מספיק, שכן היסטוריית העסקאות מתועדת באופן פומבי ומטבעות מוכווני פרטיות נתקלים בקשיים רגולטוריים. הוא הוסיף כי התנודתיות של המטבעות ונפח המסחר המוגבל שלהם אינם מתאימים לרזרבות של מדינה, וכי מטבעות יציבים (סטייבלקוינס) עדיין חשופים להקפאת נכסים מצד המנפיקים והרשויות. כמו כן, בבנק ישראל הביעו ספקנות והדגישו כי שמירה על קשרי המסחר הקיימים חשובה בהרבה מחיפוש אחר מערכות כלכליות חלופיות.