התדרדרות היחסים בין צרפת לישראל: מהברית הסודית למתיחות הדיפלומטית
תורגם ותומצת מתוך i24NEWS Arabic על ידי baba
היחסים בין צרפת לישראל, שהחלו כברית אסטרטגית בשנות ה-50 וה-60, התדרדרו משמעותית. צרפת, שסייעה בעבר לישראל בפיתוח הגרעין וסיפקה לה נשק, נוקטת כיום עמדה ביקורתית חריפה, כולל קריאות לאמברגו נשק. התפנית החלה ב-1967 עם הטלת אמברגו נשק על ידי הנשיא דה-גול, והתעצמה לאורך השנים עקב אינטרסים צרפתיים, שיקולים פנימיים והקשרים עם העולם הערבי. כיום, צרפת מונעת מחברות ביטחוניות ישראליות להשתתף בתערוכות וקוראת להפסקת אספקת נשק לישראל.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- צרפת, שבעבר הייתה בעלת ברית קרובה וספקית נשק מרכזית לישראל, נוקטת כיום עמדה ביקורתית נוקשה כלפיה.
- הברית בין המדינות נרקמה בשנות ה-50 וה-60, סייעה בהקמת הכור הגרעיני בדימונה וסיפקה לישראל מטוסי קרב.
- נקודת המפנה הייתה ב-1967, כאשר הנשיא דה-גול הטיל אמברגו נשק על ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים.
- היחסים הידרדרו עוד יותר בעקבות מכירת כור גרעיני לעיראק, פיגועים בצרפת ואירועים דיפלומטיים מתוחים.
- תחת הנשיא מקרון, צרפת מביעה ביקורת חריפה על מדיניות ישראל, במיוחד בנוגע להתנחלויות ופתרון שתי המדינות.
- השינוי במדיניות הצרפתית נובע משיקולים פנימיים, כולל הקהילה המוסלמית, הדוקטרינה הגוליסטית והקשרים עם המזרח התיכון.
היחסים בין צרפת לישראל, שהחלו כברית אסטרטגית הדוקה בשנות ה-50 וה-60, התדרדרו באופן משמעותי לאורך השנים, וכיום עומדים על שפל חסר תקדים. בתקופת "תור הזהב" של היחסים, צרפת הייתה ספקית הנשק העיקרית של ישראל, סייעה בהקמת מרכז הגרעין בדימונה, ותמכה בישראל במבצע קדש. אולם, כיום, צרפת נוקטת עמדה ביקורתית נוקשה כלפי ישראל, כולל קריאות להטלת אמברגו נשק על ישראל, החרמת חברות ביטחוניות ישראליות מתערוכות נשק, ותמיכה ביוזמות דיפלומטיות נגד ישראל באו"ם ובהאג.
הקשר הראשוני בין צרפת לתנועה הציונית החל לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר צרפת סייעה בסתר בהעפלת יהודים לפלשתינה וסיפקה נשק לישראל במהלך מלחמת העצמאות, בעוד ארה"ב והאו"ם הטילו אמברגו. תמיכתה של צרפת בהחלטת החלוקה והכרתה בישראל ב-1949 הניחו את היסודות הדיפלומטיים.
בשנות ה-50, צרפת וישראל כרתו ברית סודית, שהתבססה על אינטרסים משותפים. צרפת, שהייתה שקועה במלחמת אלג'יריה, ראתה בנשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר, תומך המורדים, אויב. שמעון פרס ודוד בן-גוריון ניצלו זאת לחיזוק הקשר, שהוביל לברית המשולשת עם בריטניה במבצע קדש ב-1956, ולסיוע צרפתי בהקמת הכור הגרעיני בדימונה ובהספקת מטוסי מיראז' 3.
נקודת המפנה הגיעה ב-1967, ערב מלחמת ששת הימים. הנשיא שארל דה-גול, שחתר לעצמאות צרפתית וחיזוק הקשרים עם העולם הערבי, הזהיר את ישראל מפני פתיחת מלחמה. עם פרוץ הקרבות, הטיל דה-גול אמברגו נשק מלא, שפגע קשות בישראל שהייתה תלויה בנשק צרפתי. האמברגו כלל עיכוב אספקת 50 מטוסי מיראז' 5 ששולמו מראש. בהמשך, פרסם דה-גול הערות אנטישמיות על היהודים, שהעמיקו את הקרע.
בעקבות האמברגו, ישראל נאלצה להסתמך על ארה"ב ולפתח תעשיית ביטחון עצמאית. מבצע "שלכת" להברחת ספינות טילים מסוג "סער 3" משרבורג שבצרפת ב-1969, למרות ששולמו מראש, סימל את סוף עידן התמיכה הצבאית הצרפתית.
בשנות ה-70 וה-80, צרפת המשיכה במדיניות "ערבית" (politique arabe), כולל מכירת כור גרעיני לעיראק, שהובילה למבצע אופרה הישראלי ב-1981. תקופה זו התאפיינה גם בפיגועים נגד מטרות יהודיות בצרפת. נשיאים כמו פרנסואה מיטראן, למרות סימפטיה ראשונית, הדגישו את מחויבות צרפת לפתרון שתי המדינות.
בשנות ה-90, תחת ז'אק שיראק, צרפת ניסתה לחזור למעמד של שחקנית מרכזית במזרח התיכון, בעיקר בלבנון, והייתה מעורבת במאמצים דיפלומטיים. תקרית מפורסמת התרחשה בירושלים, כאשר שיראק התעמת עם מאבטחים ישראלים.
בעשור הראשון של המאה ה-21, תחת ניקולא סרקוזי, היחסים התחממו מעט, אך צרפת המשיכה לבקר את ההתנחלויות. בתקופת פרנסואה הולנד, צרפת נקטה עמדה תקיפה במשא ומתן על הסכם הגרעין האיראני, מה שזכה להערכה בישראל. מתקפות הטרור בצרפת ב-2015, כולל הפיגוע בסופרמרקט הכשר, יצרו רגע של סולידריות, אך גם העמיקו את תחושת חוסר הביטחון של יהודי צרפת.
תחת עמנואל מקרון, היחסים הגיעו לשפל חדש. מקרון משלב שיתוף פעולה ביטחוני וטכנולוגי עם ביקורת חריפה על מדיניות ישראל, במיוחד בנוגע להתנחלויות ופתרון שתי המדינות. לאחר אירועי ה-7 באוקטובר 2023, צרפת הפכה למבקרת חריפה של ישראל, אסרה על חברות ביטחוניות ישראליות להשתתף בתערוכות, ומקרון קרא להפסקת אספקת נשק התקפי לישראל.
השינוי במדיניות הצרפתית מוסבר על ידי גורמים פנימיים: הקהילה המוסלמית הגדולה בצרפת, הדוקטרינה הדיפלומטית הגוליסטית השואפת לעצמאות מארה"ב ולתפקיד מתווך, והקשרים ההיסטוריים והתרבותיים של צרפת עם המזרח התיכון, במיוחד עם לבנון.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
