אל תאמינו לפיוס בכנסת: המלחמה האמיתית רק מתחילה | רן אדליסט
המאמר טוען כי המתרחש בכנסת הוא מלחמת אזרחים אידיאולוגית ולא מאבק פוליטי, כאשר צד המפסיד בבחירות מנסה לחולל כאוס למניעת כינון הממשלה. הכותב מזהיר מפני השלכותיה של אידיאולוגיה משיחית ואלימה, ומציע שהדרך היחידה להתמודד היא באמצעות סבלנות וניצול הרוב. הוא מבקר את הרעיון להחזיר את המדינה אחור לתקופות עבר, ומביע ספק אם ממשלת השינוי תצליח להוביל לשינוי הנדרש.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- המאמר טוען כי המתרחש בכנסת הוא מלחמת אזרחים אידיאולוגית ולא מאבק פוליטי.
- הצד המפסיד בבחירות מפעיל אלימות במטרה לחולל כאוס ולמנוע כינון ממשלה נבחרת.
- המאבק האמיתי הוא אידיאולוגי בין ימין המקדש את מדינת היהודים לשמאל ליברלי-דמוקרטי.
- הכותב מציע שהדרך היחידה להתמודד היא באמצעות סבלנות וניצול הרוב לחקיקה מיידית.
- המאמר מבקר את הרעיון להחזיר את המדינה אחור לתקופות עבר שאפשרו אלימות.
המאמר טוען כי המתרחש בכנסת אינו מאבק פוליטי פרלמנטרי אלא מלחמת אזרחים אידיאולוגית בין שני מחנות הפוכים. המחנה המפסיד בבחירות, לטענת הכותב, מפעיל אלימות במטרה לחולל כאוס שימנע את כינון הממשלה הנבחרת. פעולות אלו, המכונות "מבצע" או "ענישה קולקטיבית", נועדו לחשל התנגדות ולגרום לבלגן שיפריע למהלך כינון הממשלה. הכותב מתאר זאת כ"מקיאוולי על סטרואידים" המונע מ"אידיאולוגיה אמונית משיחית".
המאבק האמיתי, לפי המאמר, הוא אידיאולוגי בין ימין המקדש את מדינת היהודים ותהליכי הדתה, לבין שמאל ליברלי-דמוקרטי המקדש חופש ביטוי וקבלת האחר. הכותב סבור שאין דרך לשלב בין שני המחנות הללו אלא באמצעות "שביתת נשק מוסכמת והפרדת כוחות".
המאמר מזהיר כי אם נתניהו ושות' יסיימו את כהונתם כראש ממשלה, הם צפויים לעמוד בפני חקירות פליליות רבות. בחודשים הקרובים, לטענת הכותב, הציבור ייחשף ל"תרגילי מנהיגות", איומים, הצעות שוחד ופרשיות מפוברקות.
הכותב מציע שהדרך היחידה להתמודד מול מחנה זה היא באמצעות סבלנות, ניצול הרוב לחקיקה מיידית וטיפול באירועי אלימות בעזרת הרוב שהושג, תוך ציון תפקידם של בן גביר בהבאת הערבים לקלפי ונתניהו בגיבוש חזית ערבית-יהודית בכנסת.
המאמר מבקר את הרעיון להחזיר את המדינה אחור, לתקופות שאפשרו פריחת אגפים משיחיים ואלימים, וטוען כי ממשלת הימין הייתה המשך פרוע של ימים אלו. הכותב אינו רואה את ממשלת השינוי מתמקדת בשינוי הנדרש, אך מאמין שהחיים והנסיבות יביאו אותה לדרך הנכונה, שתשלול לאומנות אלימה לטובת הכלה של האחר, תחילה עם ערביי ישראל ובהמשך מול הפלסטינים. הוא מסיים באמירה צינית כי הדבר יקרה רק "אחרי שיהיה ניתן לקנות עגבניות בשכם".
מוזכרים
