האם שיקולים פוליטיים מכתיבים את ההסלמה מול איראן יותר מ'סכנה קיומית'?
תורגם ותומצת מתוך i24NEWS Arabic על ידי baba
בכירים ישראלים ומומחים דנים במניעים מאחורי הלחצים הישראליים על ארה"ב לנקוט פעולה צבאית נגד איראן. פרופסור מיר מצרי מהאוניברסיטה העברית רואה באיראן איום קיומי על ישראל בשל תוכניתה הגרעינית ותמיכתה בארגונים חמושים. לעומתו, מומחה המזרח התיכון אליף אל-סבאג טוען שהדחיפה לעימות נובעת משיקולים פוליטיים ואידיאולוגיים, וכי איראן אינה מהווה איום צבאי ממשי על ישראל. הדיון מתקיים על רקע חילוקי דעות בתוך ממשל טראמפ והשלכות כלכליות ופוליטיות בארה"ב.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- מומחים ישראלים ואמריקאים דנים במניעים מאחורי הלחצים הישראליים על ארה"ב לנקוט פעולה צבאית נגד איראן.
- פרופ' מיר מצרי רואה באיראן איום קיומי על ישראל בשל תוכניתה הגרעינית ותמיכתה בארגונים חמושים.
- מומחה המזרח התיכון אליף אל-סבאג טוען שהדחיפה לעימות נובעת משיקולים פוליטיים ואידיאולוגיים.
- אל-סבאג סבור שאיראן אינה מהווה איום צבאי ממשי על ישראל בשל עליונותה הצבאית.
- הדיון מתקיים על רקע חילוקי דעות בתוך ממשל טראמפ והשלכות כלכליות ופוליטיות בארה"ב.
עולות שאלות מהותיות לגבי המניעים האמיתיים מאחורי הלחצים הישראליים הגוברים על הממשל האמריקני לחזור לאופציה הצבאית נגד איראן. דיווחים בתקשורת הצביעו על פעילות אינטנסיבית של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ומקורביו בוושינגטון, זאת על רקע חילוקי דעות בתוך ממשל הנשיא דונלד טראמפ והשלכות כלכליות ופוליטיות בארה"ב.
בדיון שנערך בערוץ i24NEWS Arabic, הוצגו שתי גישות מרכזיות. פרופסור מיר מצרי מהאוניברסיטה העברית הדגיש את היבטי הביטחון הלאומי הישראלי והאיום האיראני, בעוד שמומחה המזרח התיכון אליף אל-סבאג קישר את ההסלמה לשיקולים פוליטיים, אידיאולוגיים ומאזני כוחות בינלאומיים.
מצרי טען כי האיום האיראני הוא "קיומי" לישראל בשל דוקטרינת המשטר האיראני ותמיכתו בארגונים חמושים בגבולותיה. הוא הדגיש כי פעולות צבאיות קודמות לא היו מספיקות כל עוד איראן שואפת לנשק גרעיני. לדבריו, הלחצים הישראליים אינם נובעים מרצון אישי של נתניהו לשמר את כוחו, אלא מראייה של טובת המדינה והמפלגה, וכי הצלחה בהנעת וושינגטון היא הישג לישראל. הוא גם ציין כי הפסד המפלגה הרפובליקנית בבחירות האמצע בארה"ב נבע מהשפעת מחירי הנפט על הבוחרים, ולא מהצבעה ישירה נגד מלחמה.
אל-סבאג, לעומת זאת, הציג גישה ביקורתית וטען כי הדחיפה לעימות צבאי רחב קשורה לשיקולים פוליטיים ואידיאולוגיים, ולא בהכרח למדיניות אמריקאית טהורה. הוא סבר שנתניהו מנסה לנצל את המצב הנוכחי כדי להוביל לעימות שיערב את ארה"ב, תוך הסתמכות על תמיכה מגורמים בתעשייה הביטחונית והלובי הישראלי. הוא גם הצביע על הסתייגויות בתוך ממשל טראמפ וזרם "אמריקה תחילה" מהסתבכות במלחמות נוספות, וציין כי טראמפ התערב למנוע מהלך צבאי ישראלי בליל הבחירות.
אל-סבאג הבחין בין איום צבאי ממשי, שלטענתו איראן אינה יכולה לממש נגד ישראל בשל עליונותה הצבאית והתמיכה הבינלאומית, לבין תפיסת "ביטחון לאומי רחב" השואפת לשמר את עליונותה הצבאית והטכנולוגית של ישראל במזרח התיכון. בנוגע לתפקידה של סין, ציין כי וושינגטון ובייג'ינג מתחרות על מקורות אנרגיה ונתיבי שיט, אך סין שואפת להבנות שיפחיתו הפסדים הדדיים ומתנגדת לשליטת ארה"ב במצרי הורמוז.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
