הפתעת אוקטובר: מדוע האינפלציה צנחה - ומה יעשה בנק ישראל

מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר הפתיע את כלכלני ישראל, כאשר במקום עלייה צפויה של 0.3% נרשמה ירידה של 0.1%. כתוצאה מכך, האינפלציה השנתית צנחה ל-1.1%, הנתון הנמוך ביותר מאז אפריל 2021, וקרובה מאוד לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%). ירידה נוספת עלולה לדחוף את האינפלציה אל מתחת ליעד, מה שמחייב את בנק ישראל להתייחס גם לסיכון של אינפלציה נמוכה מדי.

הירידה במדד נבעה בעיקר מסעיף ההוצאות על נסיעות לחו"ל וטיסות בארץ, שירדו ב-5.1% וגרעו 0.23 נקודות אחוז מהמדד. גם שירותי הדיור בבעלות הדיירים תרמו לירידה. גם לאחר ניכוי השפעות עונתיות, המדד ללא דיור, ירקות ופירות ירד ב-0.4%, מה שמצביע על כך שההתמתנות במחירים אינה תופעה חד-פעמית. נתוני המגמה אף מצביעים על קצב אינפלציה שנתי של 0.9% בלבד בין יולי לאוקטובר.

הנתונים מציגים סתירה לכאורה: השקל נחלש ומדדי מחירי היצרן ותשומות הבנייה עלו, אך המחירים לצרכן יורדים. הסבר אפשרי הוא שהתייקרות האנרגיה היא שדחפה את מדדי היצרן, או שהיבואנים והקמעונאים סופגים חלק מהתייקרות הייבוא בשל ביקוש מקומי חלש. בשוק הדיור, מחירי הדירות ממשיכים לרדת, אך שכר הדירה בחוזים מתחדשים עולה.

הנתונים המחייבים הללו צפויים להוביל להורדת ריבית על ידי בנק ישראל בהחלטתו הקרובה ב-23 בנובמבר. הפער בין הריבית הנומינלית לאינפלציה השנתית גבוה, והורדת ריבית של רבע נקודת אחוז ל-3% נראית כמעט ודאית. עם זאת, בנק ישראל עשוי לנקוט בגישה שמרנית יותר, תוך התחשבות בסיכונים פוליטיים, פיסקליים וגיאופוליטיים, וכן בסיכון של אינפלציה נמוכה מדי.