מתווה ליברמן ופסקת התגברות: המכשולים המשפטיים בדרך להסכם גיוס עם החרדים

גוש השינוי דן בהצעות להסדר גיוס לחרדים, הכוללות את מתווה הפטור מגיוס משנת 2018 של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, וכן דרישה לבטל או להקפיא מעצרים של בני ישיבות ועיגון פסקת התגברות בחוק יסוד. עו"ד שלומית רביצקי טור פז, מנהלת המרכז לחברה משותפת במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסבירה כי בג"ץ עשוי להתקשות לאשר מתווה כזה בשל חלוף הזמן, היעדר עלייה בנתוני הגיוס החרדי וצורכי הצבא הגוברים. לדבריה, בג"ץ נתן לכנסת 30 שנה לטפל בנושא ללא הצלחה, וכעת, בעקבות המחסור של כ-12,000 חיילים בצה"ל, הפגיעה בשוויון מחריפה ואין מנוס מהפעלת סנקציות. היא מציינת כי מתווה ליברמן כלל יעדי גיוס שנתיים, שירות צבאי ואזרחי, וסנקציות כספיות על ישיבות במקרה של אי-עמידה ביעדים. כדי שמתווה דומה יעבור את מבחן בג"ץ, השירות האזרחי צריך להיות ביטחוני בלבד, והיעדים צריכים לענות על צורכי הצבא. בנוסף, נדרשת הגדרה ברורה לזכאים לפטור, פיקוח הדוק על הישיבות, ואולי אף קביעת החוק כהוראת שעה. פרופ' אדם שנער, מרצה למשפט חוקתי, סבור שגם עיגון הפטור בחוק יסוד או הוספת פסקת התגברות לא יבטיחו חסינות מפני פסילה בבג"ץ, שכן בית המשפט יכול לפסול חוקי יסוד במקרים מסוימים, במיוחד אם ההסדר יפגע באופן בוטה בשוויון. הוא מעריך שתועלתה של פסקת התגברות תהיה מוגבלת.