מתווה ליברמן ופסקת התגברות: המכשולים המשפטיים בדרך להסכם גיוס עם החרדים

הדיונים על הסכם גיוס עם המפלגות החרדיות מתמקדים כעת בהצעות לפטור מגיוס, ביניהן מתווה משנת 2018 של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, וכן דרישה לבטל או להקפיא מעצרים של בני ישיבות ועיגון פסקת התגברות בחוק יסוד. עם זאת, קיימים מכשולים משפטיים משמעותיים לאישור מתווה כזה בבג"ץ.

עו"ד שלומית רביצקי טור פז, מנהלת המרכז לחברה משותפת במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסבירה כי עמדת השופטים השתנתה בעקבות הזמן שחלף, היעדר העלייה בגיוס החרדי וצורכי הצבא הגוברים. לדבריה, בג"ץ נתן לכנסת 30 שנה לפתור את סוגיית גיוס החרדים ללא הצלחה, והמצב הנוכחי, בו חסרים כ-12,000 חיילים, מחייב התערבות משפטית בשל הפגיעה החמורה בשוויון.

המתווה של ליברמן כלל יעדי גיוס שנתיים עולים, שירות צבאי ואזרחי, וסנקציות כספיות על ישיבות במקרה של אי-עמידה ביעדים. כדי שמתווה דומה יאושר, בג"ץ עשוי לדרוש שהשירות האזרחי יהיה ביטחוני בלבד, הגדרה ברורה לזכאים לפטור, מנגנון פיקוח הדוק על הישיבות, ויעדי גיוס שיענו על צורכי הצבא. ייתכן גם שההסדר יוגבל כהוראת שעה.

פרופ' אדם שנער, מרצה למשפט חוקתי, סבור שגם עיגון הפטור בחוק יסוד או הוספת פסקת התגברות לא יבטיחו חסינות מפני פסילה בבג"ץ. הוא מסביר כי מאז 1994, בג"ץ יכול לפסול גם חוקי יסוד הפוגעים באופן בוטה בשוויון או יסודות המדינה. לדעתו, פסקת התגברות תספק רק עיכוב זמני עד להכרעת בג"ץ.