סיוט ה-145 ימים: האולטימטום שיכול לפרק את הממשלה הבאה כבר בחודש מאי

שר האוצר הבא בישראל יעמוד בפני אתגרים משמעותיים עם כניסתו לתפקיד, כאשר המשימה הדחופה ביותר תהיה העברת תקציב המדינה. על פי החוק, לממשלה חדשה יש 145 יום להעביר תקציב, אחרת הכנסת תתפזר אוטומטית ותצא לדרך בחירות חדשות. בהינתן לוח הזמנים להקמת ממשלה, סביר להניח שישראל תיכנס לשנת 2027 עם תקציב המשכי, בפעם השלישית ברציפות והשישית בשמונה שנים. מצב זה מגביל את פעילות משרדי הממשלה בעיקר לתשלום משכורות והתחייבויות בסיסיות, ודוחה כל יכולת לשפר שירותים לאזרחים או להתאים את המציאות המשתנה.

העברת תקציב מאושר צפויה להיות מורכבת גם בשל קשיים מספריים, כאשר הוצאות הביטחון הגדלות נוגסות בהוצאות האזרחיות. בנוסף, שר האוצר יצטרך להתמודד עם אי-ודאות בנוגע להמשך הסיוע הביטחוני האמריקאי, בסך 3.8 מיליארד דולר בשנה. למרות שסכום זה אינו מגיע ישירות לקופת המדינה, הוא מחייב את ישראל למצוא מקורות מימון חלופיים כדי לשמור על יכולתה הצבאית, במיוחד לאור העובדה שתקציב הביטחון גדל משמעותית מאז פרוץ המלחמה.

רפורמות תקועות מהכנסת הקודמת, כמו רפורמת החלב וחוק האיגוח, צפויות לעלות שוב על הפרק, אך הצלחתן אינה מובטחת. מעבר לאתגר המיידי של העברת התקציב, מוצע לשר האוצר החדש לבחון פיזור סמכויות בתוך משרדו שלו. המאמר מצביע על פרדוקס בכך שמשרד האוצר דורש ממשרדים אחרים להעניק אוטונומיה לרשויות מקומיות ומנהלי בתי ספר, אך שומר על ריכוזיות רבה בניהול התקציבים שלו עצמו. הדבר מעלה שאלות לגבי יעילות הניהול הריכוזי לעומת הנזק הפוטנציאלי של בירוקרטיה וסרבול.