השפעת "إنفيديا" מטשטשת את הבעיות הכלכליות של ישראל

תרומתה הגוברת של חברת "إنفيديا" לכלכלה הישראלית מסתירה בעיות מבניות חמורות ומציגה תמונה כלכלית אופטימית שאינה משקפת את המציאות, כך נטען במאמר של הכלכלן סמי ברץ שפורסם ב"דה מרקר". השפעת החברה על מדדי הצמיחה ויחס החוב לתוצר עלולה לגרום לממשלה לדחות רפורמות חיוניות ולהתעלם מאתגרים כלכליים וחברתיים דחופים.

ההשפעה של "إنفيديا" על התוצר המקומי הישראלי גדלה משמעותית בשלוש השנים האחרונות, בעיקר בשל הגידול במכירות שבבים ומהפכת הבינה המלאכותית. תרומתה, שהייתה בעבר מיליארדי שקלים בודדים, צפויה להגיע לכ-100 מיליארד שקל עד 2027. חלק ניכר מהגידול הזה נובע מפעילות ייצור מחוץ לישראל, המחושבת כחלק מהתוצר המקומי בשל רכישת חברת "מלנוקס" על ידי "إنفيديا" ב-2019. גורמים בכירים במגזר הציבורי מציינים כי למרות שהכסף הנכנס מעלה את התוצר, ערכו הכלכלי בפועל לישראלים מוגבל, מכיוון שרוב ההכנסות אינן קשורות לגורמי ייצור מקומיים.

השפעת "إنفيديا" ניכרת גם ביחס החוב לתוצר. תחזיות בנק ישראל מצביעות על כך שהיחס יעמוד על 70% השנה ללא תרומת החברה, לעומת 68% איתה. הפער צפוי לגדול בשנה הבאה, כאשר ללא "إنفيديا" היחס יהיה 70.5% ועימה 66.5%. שיפור זה אינו משקף ירידה אמיתית בחוב, אלא ניפוח מלאכותי של התוצר המקומי.

ישראל נכנסה למשבר הקורונה ב-2020 עם יחס חוב-תוצר של 60%, שהגיע לכ-70% במהלכו, וירד חזרה ל-60% בתחילת מלחמת "חרבות ברזל". המלחמה הובילה להגדלת החוב הציבורי בכ-400 מיליארד שקל. ההסתמכות על הנתונים המנופחים עלולה להפחית את הלחץ על הממשלה הבאה לנקוט צעדים להפחתת החוב ולבניית עתודות פיננסיות למשברים עתידיים.

המאמר מזהיר כי ניפוח הנתונים עלול לגרום לממשלה הבאה לדחות רפורמות כלכליות חיוניות, כגון השקעה בחינוך, שילוב חרדים וערבים בשוק העבודה, והרחבת הכשרות מקצועיות. בנוסף, מוזכרות ההשלכות האפשריות של התפתחויות סביב "إنفيديا", כולל התפטרותו של המנכ"ל ג'נסן הואנג, שתמך בהתרחבות החברה בישראל. ברץ מסכם כי המשך פעילות "إنفيديا" אינו מובטח, וכל האטה או ירידה בייצור עלולות להשפיע לרעה על הכלכלה הישראלית. הוא מדגיש שישראל, לאחר מלחמה והגדלת הוצאות הביטחון, אינה יכולה להרשות לעצמה להסתמך על נתונים המנופחים מפעילות מחוץ לגבולותיה, שכן הדבר עלול ליצור תחושת יציבות כוזבת.