"הסיפור של פליי דובאי הצית את הדמיון": מה עומד מאחורי איומי הפצצות באירופה?

גל חריג של איומי פצצות על טיסות מסחריות באירופה בשבוע שעבר גרם לעשרות טיסות לנחות נחיתות לא מתוכננות, חלקן בליווי מטוסי קרב. בין הטיסות שהושפעו היו טיסות של וויז אייר, LOT, SAS, וריינאייר, שהופנו לבודפשט, מודלין, או נבדקו לאחר נחיתתן. ב־5 בנובמבר הושפעו 27 טיסות ברחבי היבשת. בכל המקרים, הבדיקות לא העלו ממצאים המעידים על הימצאות חומרי נפץ.

איתן בן דוד, לשעבר ראש המטה ללוחמה בטרור, מסביר כי מדובר בסוג של טרור שבו הסיכון למבצע נמוך, אך התגובות הביטחוניות נדרשות בשל חוסר היכולת לקחת סיכון. הוא מציין כי קושי נוסף נובע מכך שההודעות לא תמיד מגיעות ישירות לגורמים הרלוונטיים, מה שמקשה על איתור השולח. בן דוד מדגיש כי נהלים ברורים קיימים לסיווג ההודעה, בדיקת אמינותה, ובירור פעולות הביטחון שבוצעו על הקרקע לפני קבלת החלטות.

לדברי בן דוד, רמת האבטחה הקפדנית של חברות התעופה הישראליות, הנובעת מהיסטוריה של אסונות תעופה, גורמת לכך שגם אם יקבלו הודעה דומה, סביר להניח שהמטוס ימשיך בדרכו, בניגוד לחברות אירופאיות הנוטות לנחות באופן אוטומטי. מת'יו בורי, מחברת Osprey Flight Solutions, מעלה השערות כי ייתכן שמדובר בפעילות מדינתית, כמו רוסיה או איראן, המבקשת לייצר כאוס, או באפקט חיקוי של גורמים שונים, כולל ארגוני טרור ואף אזרחים. הוא מציין כי אירוע פליי דובאי בסוף ספטמבר עשוי היה להצית את הדמיון למחפשי פרובוקציות.

יהודה זפרני, מומחה לתיירות ותעופה, מציין כי מלבד ההרתעה והפחד, לאירועים אלו השלכות כלכליות משמעותיות, שיכולות להגיע למיליוני אירו ביום עקב עיכובים ובדיקות. עם זאת, הוא מציין כי הנוסעים בישראל פחות מושפעים ואינם מבטלים או מעטים הזמנות, בין היתר בשל הבנה שהבידוק בישראל קפדני יותר. בן דוד מסכם כי המענה צריך להיות רמת ביטחון גבוהה על הקרקע, ותקשור פרסום של תפיסת האחראים להרתעה.