הקשר בין הבחירות בארה"ב ובישראל: הכחשת תבוסה ופגיעה בדמוקרטיה
תורגם ותומצת מתוך Panet על ידי baba
המאמר משווה בין התנהלותם של דונלד טראמפ ובנימין נתניהו לאחר הבחירות בארה"ב ובישראל, כאשר שניהם מטילים ספק בתוצאות ומכחישים הפסד. ההתנהלות המקבילה מיוחסת לאישיותם, הרואה עצמה כמנהיגות יחידה ובלתי מנוצחת, ומובילה להתנגשות עם מוסדות המדינה. המאמר דן בהשלכות הדבר על הדמוקרטיה, בהאשמות הדדיות, ובתפקיד סוגיית איראן כקלף פוליטי. בנוסף, נבחנת ההדרה של האזרחים הערבים בישראל והשפעתה על המערכת הפוליטית, המובילה למצב של חוסר יציבות וקיפאון פוליטי.
הידיעה ב-7 שורות · תקציר של baba
- דונלד טראמפ ובנימין נתניהו מטילים ספק בתוצאות הבחירות בארה"ב ובישראל, ומתנהלים באופן מקביל.
- התנהלותם של טראמפ ונתניהו מיוחסת לאישיותם כמנהיגים שאינם מקבלים הפסד, ומובילה להתנגשות עם מוסדות המדינה.
- המאמר טוען כי הכחשת התבוסה מערערת את מהימנות המערכת הדמוקרטית בשתי המדינות.
- המאמר דן בהאשמות הדדיות בין טראמפ למפלגתו הדמוקרטית, ובין נתניהו והליכוד לגורמים שונים בישראל.
- סוגיית איראן והשלכותיה הכלכליות והצבאיות מהווה קלף פוליטי מרכזי בבחירות בשתי המדינות.
- המאמר מצביע על תהליכי הדרה של אזרחים ערבים בישראל, למרות השתתפותם הפוליטית הגוברת.
- המצב הפוליטי בישראל מתואר כלא יציב ומוביל לקיפאון, עם אפשרות לממשלות מיעוט או בחירות חוזרות.
המאמר משווה בין התנהלותו של נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות בשתי המדינות. טראמפ מטיל ספק בתוצאות הבחירות האמריקאיות, תוך שהוא מצביע על פערים בין סקרים לתוצאות האמת והצבעות מוקדמות. בדומה לו, נתניהו מטיל ספק בתוצאות הבחירות בישראל, למרות שאישורן על ידי כלל הרשויות הרשמיות, כולל ועדת הבחירות המרכזית בראשות השופט נועם סולברג. ההתנהלות המקבילה, המוצגת כאסטרטגיה זהה, מיוחסת לאישיותם של השניים, הרואים עצמם כמנהיגים יחידים ובלתי מנוצחים, שאינם יכולים לקבל הפסד. הדבר בא לידי ביטוי בהכחשת התבוסה, שלילת זכותו של מנהיג חדש להנהיג, וערעור על מהימנות המערכת הדמוקרטית.
המאמר מציין כי התקשורת הישראלית חשפה מבעוד מועד תכנון של הליכוד לערער על תוצאות הבחירות, במיוחד אלו הנוגעות למגזר הערבי, כאסטרטגיה לשמירה על השלטון. עם סימני נסיגה של מחנה נתניהו, החלו נתניהו והליכוד להפיץ טענות ללא הוכחות על גניבת בחירות, ועל כך שהצבעתם של ערביי ישראל לא הייתה ספונטנית, אלא תוצאה של התערבות גורמים זרים. טענות אלו, שיוחסו גם לראש השב"כ דוד זיני, נתפסו כ"בועות פוליטיות" שמטרתן פוליטית-מפלגתית, ואף להכשיל את התהליך הדמוקרטי. נתניהו אף האשים את המערכת המשפטית, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, והפרקליטות, בטיוח עבירות זיוף, מתוך רצון להפיל את ממשלת הימין. במקביל, טראמפ וחבריו האשימו את המפלגה הדמוקרטית, שיטות הצבעה, והצבעה בדואר, בקונספירציה נגד המפלגה הרפובליקנית.
המאמר מדגיש את התפיסה האישית של כל אחד מהמנהיגים את מעמדו, המבוטאת בסיסמה "אני או המבול שאחרי". תפיסה זו, לפיה השלטון הוא מבצר אישי, הובילה את שניהם להתנגשות עם המוסדות הרשמיים של מדינותיהם, לאחר שטענותיהם על זיופים נדחו על ידי הרשויות הרלוונטיות בשתי המדינות. הדבר מעביר את ההפסד הבחירות משדה ההכרעה הדמוקרטית לשדה של הטלת ספק בלגיטימיות המערכת הבחירות והדמוקרטיה כולה. בנוסף, המאמר מתייחס להאשמות של טראמפ וסגנו ג'יי. די. ואנס, כי ישראל ובנימין נתניהו אחראים להפסד הרפובליקנים, וכי הם הגורם למלחמה על איראן והשלכותיה הכלכליות. טראמפ אף רמז כי מדינות שגרמו למעורבות ארה"ב במלחמה באיראן, יצטרכו לפצות אותה.
המאמר מנתח את תפקידה של סוגיית איראן כקלף פוליטי בבחירות בישראל ובארה"ב, כאשר נתניהו ניסה להשתמש בה לאיום בפעולה צבאית. עוד נטען כי נתניהו ממשיך לנסות לשכנע את טראמפ לתקוף באיראן, במטרה לדחות את הקמת ממשלת גדי איזנקוט. המצב הפוליטי בארה"ב, עם שליטת הדמוקרטים בקונגרס, מגביל את יכולת ההסלמה הצבאית והצעדים האזוריים. כמו כן, נדונה ההשפעה של 19 המושבים שקיבלו המפלגות הערביות בכנסת, כביטוי להשתתפות אזרחית פעילה ורצון לשותפות בקבלת החלטות, אל מול תהליכי הדרה של אזרחים ערבים בישראל.
המאמר מסיים בהצגת המצב הפוליטי בישראל כ"לא נורמלי", ומתאר את תהליך הדרה של אזרחים ערבים, למרות השתתפותם הפוליטית הגוברת. המצב הפוליטי הנוכחי, עם חוסר יציבות וקיפאון, מוביל לתרחישים של ממשלות מיעוט או בחירות חוזרות. המאמר מזכיר את דברי ג'ורג' אורוול "מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בורות היא כוח" ואת דברי טראמפ "מי שרוצה ניצחון צריך להיות מוכן להילחם", כרלוונטיים למצב.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
