טראמפ ונתניהו: כישלון מדיניות הכוח מול רצון הבוחר

הבחירות בארצות הברית ובישראל בנובמבר 2026 סימנו תפנית פוליטית משמעותית, כאשר מדיניות הכוח וההתעלמות מרצון הבוחר של דונלד טראמפ ובנימין נתניהו נתקלו במציאות פוליטית חדשה. בארצות הברית, הדמוקרטים הצליחו להשתלט על שני בתי הקונגרס, מה שהווה מכה קשה למפלגה הרפובליקנית ודחייה של גישת ממשל טראמפ. בישראל, מחנה נתניהו איבד את הרוב הפרלמנטרי, כאשר זכה ב-53 מנדטים בלבד, לעומת 48 למחנה השינוי. מפלגות ערביות זכו ב-19 מנדטים והפכו לגורם מכריע בהרכבת הממשלה.

המאמר מצביע על כך ששני המנהיגים, שהסתמכו על כוח והפעלת לחצים, נתקלים כעת בתוצאות מדיניות שלא מבטיחות להם יציבות. טראמפ, שניהל את הפוליטיקה בגישת עסקאות ולחצים, נכשל כאשר התעלם מרצון הבוחר האמריקאי, שהושפע גם ממלחמה עם איראן, תנודות במחירי הדלק ומשברים כלכליים. התוצאות בבחירות שיקפו ירידה באמון הציבורי.

נתניהו, לעומתו, נהג להשתמש במשברים כדי להאריך את כהונתו הפוליטית, אך הפעם נתקל בחישובים פוליטיים שונים. לאחר שנים של מלחמות, מתחים, כישלונות ביטחוניים ופוליטיים, ופילוג חברתי עמוק, הוא מצא עצמו ללא רוב פרלמנטרי. נוכחותן ההיסטורית של המפלגות הערביות בכנסת, עם 19 מנדטים, מציבה אתגר חדש בפני כל ניסיון להרכבת ממשלה, שכן התעלמות מהקול הערבי הפכה לבעיה אמיתית.

המאמר מסכם כי כוח שאינו מלווה בחכמה, צדק ואחריות הופך לנטל. מלחמות אינן מבטיחות יציבות, ואיומים אינם יוצרים הסכמה או אמון. המסקנה העיקרית היא שאף אחד אינו גדול מרצון העמים, וכי פוליטיקה אינה נחלתם הנצחית של בעלי הכוח. טראמפ עומד מול קונגרס דמוקרטי שיכול לעכב את סדר יומו, ונתניהו מול פרלמנט מורכב שמעמיד את עתידו הפוליטי במבחן.