ברבור שחור: פרשת אנבידיה חשפה סיכון לכלכלה הישראלית שאיש לא צפה

פרשת רומן של מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, עם אישה החשודה בריגול לטובת סין, חשפה סיכון חדש ובלתי צפוי לכלכלה הישראלית, שאינו קשור למחסור בשבבים או להאטה בביקוש לבינה מלאכותית. הדירקטוריון של אנבידיה שוקל להדיח את הואנג, והמניה של החברה איבדה מאז אוקטובר יותר מ-1.5 טריליון דולר, כאשר הפרשה האיצה את הירידה שכבר החלה.

הפרשה, שהחלה כסיפור פיננסי בניו יורק והפכה לפרשת ביטחון לאומי בוושינגטון, משפיעה באופן מאקרו-כלכלי על ישראל. בשנים האחרונות, הצמיחה הכלכלית בישראל קשורה באופן הדוק לחברת אנבידיה (מלאנוקס), שפיתחה מרכז פיתוח משמעותי בישראל. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל החלו להתחשב בייצור של חברות ישראליות בחו"ל, כאשר בנק ישראל אף פיצל את תחזית הצמיחה לנתונים עם ובלי הייצור של אנבידיה. חברות דירוג בינלאומיות כמו S&P ומודי'ס ציינו את תרומתה של אנבידיה לזינוק בגביית המסים בישראל.

הסיכון המרכזי שנחשף הוא התלות של כלכלה שלמה בחברה אחת, ובאופן עקיף, בתשוקותיו וחולשותיו של אדם אחד, המנכ"ל. תופעה זו, המכונה "סיכון אדם מפתח", מוכרת בספרות הפיננסית, אך בדרך כלל מתייחסת למקרי מוות פתאומיים. במקרה של אנבידיה, השערורייה עלולה לפגוע באמון החברה בטווח הארוך, גם אם הואנג לא יודח. בישראל, התלות בהכנסות מאנבידיה מחייבת שינוי תפיסתי: יש לבנות את יעדי התקציב והחוב ללא התחשבות בהכנסות אלו, ולהתייחס לתוספת כאל רווח חד-פעמי ולא כאל נתון קשיח.

הלקח לישראל הוא שעליה להפסיק להתייחס להכנסות מאנבידיה כאל קרקע יציבה. יש לבנות את יעדי הגירעון והחוב בתקציב המדינה ללא התחשבות בהכנסות מאנבידיה, ולהתייחס לתוספת כאל רווח חד-פעמי. ממשלה המממנת התחייבויות קבועות מהכנסות של חברה אחת, לוקחת על עצמה את הסיכון של אותה חברה, כולל הסיכונים האישיים של מנהליה. הפרשה הנוכחית, גם אם לא תביא להדחת הואנג, כבר פוגעת במוניטין החברה ועלולה להשפיע על כלכלת ישראל.