מעצירת סוכני AI ועד שבבי העתיד: הפיתוחים הישראליים שעשויים לקבוע את עתידה של אנבידיה

פעילותה של אנבידיה בישראל חיונית לכלכלה המקומית, כפי שבא לידי ביטוי בעלייה בהכנסות המס בינואר-ספטמבר, בעיקר בזכות תשלומי המס של החברה. מרכזיותה צפויה לגדול עם הרחבת הפעילות המקומית. הדבר מקבל משנה תוקף לאור פרשת המאהבת-המרגלת של המנכ"ל ג'נסן הואנג, שמעורר שאלות לגבי מחויבות החברה לישראל אם יעמוד בראשה אדם אחר.

במקביל, ישראל מהווה נכס אסטרטגי עבור אנבידיה. שבבי התקשורת המפותחים בישראל, המבוססים על קניין רוחני של מלאנוקס, הם מרכיב מרכזי בהצלחת החברה ומנוע צמיחה חשוב. בנוסף, מרכז הפיתוח בישראל מוביל פיתוחים לפתרון בעיות אקוטיות בתעשיית ה-AI, כגון בריחת סוכנים אוטונומיים מסביבת הבדיקה שלהם. גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר באנבידיה, הסביר כי מעבד המפותח בישראל מאפשר מנגנון בקרה חיצוני לניטור פעולות סוכני AI וחסימתם בעת הצורך.

בעוד בכירים בתעשיית ה-AI קוראים להאט את קצב הפיתוח בשל סכנות חדשות, אנבידיה, דרך נציגיה, מתנגדת לכך. שיינר השווה את המצב להמצאת המכונית, והדגיש את הצורך במנגנוני הגנה לצד הפיתוח הטכנולוגי. הוא ציין כי פלטפורמת OpenShell, שפותחה בשיתוף פעולה ישראלי-אמריקאי, וטכנולוגיית Sentry המבוססת על מעבד BlueField-4 שפותח בישראל, מספקות שכבות אבטחה למניעת פעולות חריגות של סוכני AI.

קארי בריסקי, סגנית נשיא לתוכנת GenAI באנבידיה, הדגישה את חשיבותם של מודלים פתוחים לבחינה והגנה, ודחתה את הטענה שהם חשופים יותר לשימוש לרעה. היא ציינה כי מודלים פתוחים מקדמים את האקוסיסטם כולו ומאפשרים ביקורת ובדיקה של הקוד.

אנבידיה ממשיכה להרחיב את פעילותה בישראל, עם הקמת קמפוס ענק בקריית טבעון שצפוי להכפיל את מספר העובדים לכ-13,000 עד 2031. הפעילות המקומית מתמקדת בתקשורת, אך כוללת גם צוותים העובדים על CPUs ו-GPUs, רכב אוטונומי ומחקר AI יישומי. המנכ"ל ג'נסן הואנג הביע תמיכה נלהבת בישראל ובצוות המקומי, תוך התייחסות למקרה החטיפה של אבינתן אור.