בלוק השינוי מציע: שנה של הפסקת גיוס חרדים ומעצרים

לאחר הסרת הווטו של אביגדור ליברמן על שיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות, גוש השינוי, בראשות גדי איזנקוט, מנסה לקדם הצעה שתשכנע את יהדות התורה לתמוך בהקמת ממשלה חדשה. הקושי המרכזי הוא כיצד להבטיח את תמיכת החרדים, שכן חוק גיוס משמעותי לא יוכל לעבור לפני השבעת הממשלה. כדי להתגבר על חששם של החרדים מהבטחות בלבד, גוש השינוי מציע התחייבות להקפיא את גיוס החרדים ואת מעצרי משתמטים למשך שנה לאחר הקמת הממשלה. במהלך שנה זו, הצדדים ינסו לגבש חוק גיוס מוסכם, המבוסס על הצעת חוק של ליברמן מ-2018.

היוזמה נתקלת בקשיים משפטיים ופוליטיים. בג"ץ כבר פסל בעבר הקפאת גיוס דומה, וייתכן שיפסול גם החלטה של ממשלה חדשה. מבחינה פוליטית, החרדים שוב יצטרכו להסתמך על הבטחות, וקיים חשש שייעוץ משפטי לא יאפשר את מימוש ההסכמות. עם זאת, יש הטוענים כי החרדים אינם בוטחים עוד בנתניהו ומוכנים לנסות שיתוף פעולה עם איזנקוט, שכן אין להם אלטרנטיבות טובות יותר.

האתגר המשפטי מורכב אף יותר. בג"ץ קבע בעבר כי לממשלה היוצאת לא היו סמכויות חוקתיות להקפיא את חוק הגיוס, גם לתקופת מעבר. לכן, החלטה דומה של ממשלה חדשה עלולה להתבטל. החרדים מעוניינים בפתרון שיעמוד במבחן בג"ץ. אפשרות חלופית היא חוק שיקפיא רק את מעצרי המשתמטים, אך גם פתרון זה מעורר התנגדות, שכן הוא עלול להיות מפלה אם יחול רק על תלמידי ישיבות.

צה"ל מתנגד לביטול מוחלט של מעצרי משתמטים. בריגדיר גנרל שאי טייב, לשעבר ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם בצה"ל, הדגיש כי מעצרים הם כלי חיוני לאכיפת חוק שירות הביטחון. גם אם יהדות התורה תסכים לתמוך בממשלת איזנקוט בתמורה להקפאה שנתית, יהיה קשה מאוד להעביר חוק שיכלול הקלות משמעותיות, בשל התנגדות צפויה של הייעוץ המשפטי לכנסת, ועדות הכנסת ובג"ץ.

גם אם יהדות התורה תסכים לעסקה, מפלגת ש"ס בראשות אריה דרעי צפויה להישאר מחוץ לממשלה. נתניהו מפעיל לחץ על ש"ס ודרעי להישאר בגוש שלו, ומנסה לשכנע את יעקב אשר כי הצטרפות לאיזנקוט לא תביא לנפילת הממשלה. עם זאת, הבעיה המרכזית של גוש השינוי היא עמדתו של ליברמן, שמתנגד לממשלה הנתמכת על ידי רע"ם. ליברמן עשוי להיאלץ לבחור בין עקרונותיו, ככל שמועד הקמת הממשלה מתקרב.