آيزنكوت שוקל הקפאת גיוס חרדים לשנה כדי לצרף מפלגות חרדיות לממשלה

تحالف השינוי בישראל, בראשות גדי آيزنكوت, שוקל להציע פשרה פוליטית למפלגות החרדיות, הכוללת הקפאת הליכי גיוס חרדים ועיכוב מעצרם של סרבני גיוס למשך שנה. המטרה היא לזכות בתמיכתן או בהימנעותן מהצבעה בעד הקמת ממשלה חדשה. ההצעה מתמקדת במתן ערבויות ממשלתיות למפלגות החרדיות להשהיית הליכי אכיפת הגיוס בשנה הראשונה של הממשלה, תוך ניצול התקופה לגיבוש הסדר חוקי מוסכם לגיוס בני ישיבות. מהלכים אלו באים לאחר שאביגדור ליברמן, יו"ר "ישראל ביתנו", הסיר את התנגדותו לצעדים מסוימים במחנה השינוי, מה שאפשר חיזוק קשרים עם המפלגות החרדיות, במיוחד "יהדות התורה", שפוזיצייתה נחשבת גורם משפיע על סיכויי ממשלה בראשות آيزنكوت.

הקשיים העיקריים של הקואליציה הם חוקיים ופוליטיים. בית המשפט העליון דחה בעבר בקשות להקפאת גיוס ללא בסיס חוקי, ופסק כי המשך הפטור מגיוס לחרדים אינו חוקי. גם הממסד הצבאי מתנגד להקפאת מעצרים גורפת, שכן הוא רואה במעצר כלי חיוני לאכיפת חוק שירות החובה ושמירה על שוויון. آيزنكوت ניצב בפני דילמה כיצד להבטיח ערבויות לחרדים מבלי להתעמת עם בית המשפט והצבא, ובמיוחד כשההקפאה המוצעת אינה מבטיחה חקיקה חדשה.

בנוסף לקשיים החוקיים, קיימות גם מורכבויות פוליטיות. "יהדות התורה" עשויה להיות מוכנה יותר למשא ומתן, בעוד "ש"ס", בראשות אריה דרעי, נותרת מחוץ למגעים בשלב זה. בנימין נתניהו פועל למנוע מעבר של המפלגות החרדיות למחנה השינוי, תוך חיזוק קשריו עמן וניסיון לשכנען כי ממשלה בראשות آيزنكوت לא תשיג את מטרותיהן, במיוחד לאור תלותה האפשרית במפלגות ערביות. עמדתו של ליברמן מהווה מכשול נוסף, שכן הוא מתנגד להשתתפות בממשלה הנתמכת על ידי רע"מ.

ההצעה להקפאת הליכי גיוס ומעצרים לשנה עשויה להוות הישג פוליטי ל"יהדות התורה", אך הצלחתה תלויה ביכולת להפוך התחייבות זו להחלטה יציבה מול אתגרים משפטיים ופוליטיים. סוגיית גיוס החרדים היא סוגיה שנויה במחלוקת בישראל, כאשר הקהילה החרדית דורשת המשך פטור מגיוס, בעוד הלחץ הציבורי להרחבת הגיוס גובר. המצב החריף לאחר שתוקף המסגרת החוקית להענקת פטור פג, ובית המשפט העליון הדגיש את הצורך באכיפת חוק שירות החובה על החרדים.