מהפכת ה-AI בשוק העבודה: האם האימא היהודייה צריכה לחלום על בן שרברב?

מהפכת הבינה המלאכותית (AI) משנה את שוק העבודה, כאשר מקצועות "צווארון לבן" נמצאים בסכנה גוברת. חברות טכנולוגיה מקפיאות גיוסים, ובוגרים טריים של מקצועות כמו משפטים ומדעי המחשב מתקשים למצוא עבודה. דניאל שרייבר, מנכ"ל חברת הביטוח הדיגיטלית למונייד, מציין כי החברה שילשה את הכנסותיה והוסיפה כ-1.5 מיליון לקוחות מאז השקת ChatGPT, אך לא הגדילה את מצבת כוח האדם, אלא הפסיקה לגייס עובדים חדשים. מיקרוסופט אף הציעה "פרישה מרצון" ליותר מרבע מעובדיה.

שרייבר מביע דאגה כאזרח ואב, למרות ההצלחה העסקית. הוא מסביר כי 98% מהקוד בחברה נכתב על ידי AI, והחברה מפסיקה לגייס עובדים זוטרים (ג'וניורים) מזה זמן רב. הוא צופה כי מגמות אלו יתפשטו למקצועות נוספים כמו רואי חשבון, עורכי דין ואף רופאים, וכי גל הפיטורים האמיתי עוד לפנינו, בעוד 3-4 שנים.

לעומת זאת, ג'נסן הואנג, לשעבר מנכ"ל אנבידיה, טוען כי מהפכת ה-AI יוצרת ביקוש עצום לבעלי מקצועות טכניים כמו חשמלאים ושרברבים, וקורא להם לנצל את ההזדמנות. עם זאת, שרייבר מסייג זאת וטוען כי לא כולם רוצים להיות שרברבים, וכי בישראל לא נראה את אותו היקף של ביקוש למקצועות אלו כפי שקורה בארה"ב.

גלעד בארי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מצביע על כך שישראל מפגרת בהכשרות עובדים, וכי מקצועות כמו ראיית חשבון ועריכת דין, שהיוו חלום עבור הורים רבים, נמצאים בסיכון גבוה. עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, מדגישה את הצורך במעבר מ"רכישת מקצוע" ל"ניהול קריירה מבוסס מיומנויות", ואת הפערים הגדולים של ישראל בהכשרות לאורך החיים בהשוואה למדינות ה-OECD.

פרופ' גיל אפשטיין מאוניברסיטת בר-אילן מסביר כי AI יודע לבצע כל דבר שניתן לתאר כ"מתכון", ולכן מקצועות טכניים ורוטיניים נמצאים בסכנה. הוא ממליץ לצעירים לבחור במקצועות הדורשים חשיבה, היגיון ויצירתיות, כמו הנדסה, מתמטיקה ופילוסופיה, או ללמוד כיצד להשתמש ב-AI ככלי לשיפור הביצועים. הוא גם מציין כי קיים ביקוש גובר לעובדי כפיים, בין היתר בשל היעדרותם של עובדים פלסטינים. בסופו של דבר, הוא מדגיש כי היכולת לחלום ולחשוב באופן ביקורתי היא מה שמבדיל את האדם מה-AI.