הקרב על הרכבת הממשלה: האם ישראל בדרך לבחירות חדשות?

הזירה הפוליטית בישראל נתונה במצב של קיפאון ואי-ודאות לאחר תוצאות הבחירות, כאשר המחלוקות בין "מחנה השינוי" לגוש הימין מחריפות סביב הרכבת הממשלה הבאה. קיים פער משמעותי בין האפשרות להסתמך על תמיכת המפלגות הערביות, לבין ניסיון לגייס את המפלגות החרדיות. וائل נצר אל-דין, עיתונאי ומומחה לענייני ישראל, תיאר את המצב כ"לא נורמלי" והביע אכזבה מהתנהלות הנהגת "מחנה השינוי", ובפרט מגדי אייזנקוט. לדבריו, במצב דמוקרטי רגיל, ממשלה הייתה מורכבת תוך ימים ספורים לאחר הכרעת הבחירות, אך כעת המחנה נכנע ללחץ הימין. נצר אל-דין הוסיף כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך בהסתה נגד האזרחים הערבים וחברי הכנסת מטעמם, תוך ניצול גורמים ימניים ב"מחנה השינוי", כמו מפלגתו של אביגדור ליברמן, שתמכה בעבר בחוקים שנויים במחלוקת כמו "חוק הלאום". הוא ציין כי ניגוד עניינים זה בא לידי ביטוי בניסיונות של הנהגת "מחנה השינוי" לפנות למפלגות החרדיות, כמו "יהדות התורה", במקום להגיע להסכמות מהירות עם המפלגות הערביות, למרות נכונותן לשיתוף פעולה. לגבי האפשרויות העומדות בפני "מחנה השינוי", ציין נצר אל-דין כי התרחישים נעים בין ניסיון לשכנע את "יהדות התורה" להצטרף לממשלה, תוך צירוף רשימתו של ד"ר מנסור עבאס ותמיכת הרשימה המשותפת כ"רשת ביטחון", לבין הקמת ממשלה ישירה בין אייזנקוט והרשימה המאוחדת, בתמיכת הרשימה המשותפת. אם מסלולים אלו ייכשלו בשבועות הקרובים, המדינה צפויה להידרדר לבחירות מוקדמות נוספות. בניתוח מטרותיו של נתניהו בהסלמת המתקפה על הייצוג הערבי, הסכים נצר אל-דין עם התיאור של פרופ' יוסף ג'בארין כי נתניהו מתנהג כ"חיה פצועה" לאחר שהבין שהפסיד בבחירות. הוא הדגיש כי נתניהו אינו שואף לממשלת אחדות לאומית, אלא מנסה בכוח למנוע כל הבנות בין "מחנה השינוי" לבין הקול הערבי, כדי לדחוף את המחנה לכישלון ולגרור את הציבור הישראלי לבחירות נוספות תוך שישה חודשים.