הפאזל המורכב של איזנקוט: ארבעה ימים למנדט, מה רוצים ראשי גוש השינוי?

ארבעה ימים לאחר שקיבל את המנדט להרכבת הממשלה, יו"ר מפלגת העבודה גדי איזנקוט מתמודד עם אתגר פוליטי מורכב לגשר על הפערים בין מפלגות גוש השינוי ולהקים ממשלה שתזכה לאמון הכנסת. בעוד שכל ראשי המפלגות מסכימים על הצורך להחליף את ממשלת נתניהו, קיימת מחלוקת בנוגע לשותפים הפוטנציאליים, הסדר גיוס החרדים והקמת ממשלת מיעוט.

איזנקוט שואף להקים ממשלה במהירות, תחילה על בסיס ארבע מפלגות גוש השינוי, ולהרחיב אותה בהדרגה. הוא הציב ארבעה עקרונות יסוד להצטרפות: הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, קבלת ערכי מגילת העצמאות, חובת שירות לכל, והכרה בחמאס כארגון טרור. אחד המוקשים המרכזיים הוא חוק הפטור מגיוס חרדים, כאשר איזנקוט מציג אותו כתנאי בסיסי להצטרפות, אך המגעים עם המפלגות החרדיות מתמקדים בדיוק בנושא זה.

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, מתנגד להקמת ממשלת מיעוט ודורש קואליציה של 61 חברי כנסת. לשם כך, הוא הסיר את הווטו על ישיבה עם המפלגות החרדיות ואישר לנהל משא ומתן עמן בנוגע לחוק הפטור מגיוס. ליברמן שולל גם אפשרות לרוטציה בראשות הממשלה, וטוען כי מי שמקים ממשלה צריך לקבל את מלוא הסמכויות.

יו"ר הדמוקרטים, יאיר גולן, מבקש לשמור על אפשרות להקמת ממשלה שתסתייע במפלגות הערביות, ואינו פוסל מראש את רע"ם והרשימה המשותפת. במקביל, הוא אינו סוגר את הדלת בפני המפלגות החרדיות, אך מציב תנאים בנושאי גיוס, תעסוקה ויחסי דת ומדינה, ודורש כבוד הדדי. גולן הדגיש כי מפלגתו לא תלך "עד בני ברק או מאה שערים" אלא תפגוש את השותפים "ברמת גן".

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, ששמר על שתיקה יחסית, הדגיש את מחויבותו להקמת "ממשלת תיקון ציונית" וקידום "מהפכת המשרתים". מפלגתו הניחה בכנסת הצעת חוק בנושא, הכוללת הטבות למשרתי מילואים, אך מקורות המימון המוצעים עשויים לעורר מחלוקת מול המפלגות החרדיות.

במקביל למגעים הקואליציוניים, ראשי גוש השינוי מקדמים את פעילות הכנסת, כולל הקמת ועדות. ליברמן נבחר לעמוד בראש ועדת החוץ והביטחון, ולירן אבישר בן חורין תעמוד בראש ועדת הכספים. ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך לקרוא להקמת ממשלת אחדות לאומית, אך מפלגת העבודה דחתה קריאות אלו והבהירה כי כל שותפות תותנה בקבלת עקרונות היסוד שהציג איזנקוט.