ישראל: תוכנית שאפתנית לאגירת חשמל עד 2035

משרד האנרגיה והתשתיות פרסם להערות הציבור מסמך אסטרטגי לפיתוח מערכות אגירת אנרגיה, במטרה להגיע ליעד של 30% חשמל ממקורות מתחדשים עד 2030 ו-40% עד 2035. הבעיה המרכזית באנרגיה סולארית בישראל היא הפער בין שעות הייצור (יום) לשעות הצריכה (ערב). מערכות אגירה יאפשרו לשמור עודפי חשמל מהשמש לשימוש בשעות השיא.

התוכנית, שהוכנה בשיתוף ד"ר דיאנה בוגין, מזהה את המכשולים העיקריים בפיתוח התחום: 29% מהקשיים נובעים מבירוקרטיה בין-משרדית, 23% מחוסר ודאות כלכלית, ו-22% מעיכובים בחיבור לרשתות. המשרד מציע לעבור מתכנון מבוסס מכסות לתכנון ארצי כולל, תוך התחשבות בצרכים אזוריים ובקיבולת הרשת. בנוסף, יפורסמו מפות דינמיות של עומסי רשת, תוקם ועדה בין-משרדית לטיפול בחסמים, ויוגדרו זמני תגובה מחייבים לרשויות.

התוכנית שמה דגש על פיתוח מערכות אגירה קטנות בבתים פרטיים ועסקים, שישמשו כגיבוי במקרה של תקלות. ישנה התייחסות מיוחדת לבתי חולים, מתקני התפלה ויישובי עוטף גדר, שם אספקת חשמל עצמאית חיונית לביטחון. כמו כן, מקודם פיתוח טכנולוגיות אגירה ארוכות טווח (מעל 12 שעות), כולל שימוש במימן, החיוניות לימים מעוננים בחורף.

במישור הכלכלי, מוצע לעבור מתעריפים קבועים למנגנונים שוקיים, שיאפשרו לבעלי מערכות אגירה למכור חשמל שנאגר בשעות זולות בשעות שיא. הדבר יסייע לייצוב הרשת ויפחית את הצורך בהשקעה בקווי הולכה חדשים. במשרד מדגישים את חשיבותן של מערכות אגירה לישראל, שאינה מחוברת לרשתות חשמל של מדינות שכנות ואינה יכולה להסתמך על ייבוא חשמל במקרה של מחסור.

יש לציין כי המסמך הוא טיוטה בלבד וטרם אושר ליישום.