איראן, ארה"ב וישראל: מבוי סתום אסטרטגי והשלכותיו
תורגם ותומצת מתוך Cursorinfo על ידי baba
מומחים מעריכים כי איראן, ארה"ב וישראל ניצבות בפני צומת דרכים אסטרטגי, כאשר כל אחת מהן נאלצת להעריך מחדש את תוכניותיה בעקבות מלחמות אחרונות. אף צד לא השיג את מלוא מטרותיו, והסלמה נוספת עלולה להוביל להשלכות כלכליות וצבאיות חמורות באזור. הנשיא טראמפ מתמודד עם דילמה בין הצורך בהישגים לבין הימנעות מהסלמה, בעוד איראן מתמודדת עם משבר כלכלי ודילמות פנימיות לגבי עתיד תוכנית הגרעין שלה. ישראל, התלויה בארה"ב, נדרשת לבחון מחדש את מדיניותה לנוכח הידרדרות מעמדה הבינלאומי.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- איראן, ארה"ב וישראל ניצבות בפני צומת דרכים אסטרטגי לאחר מלחמות אחרונות, ללא השגת מלוא המטרות.
- הנשיא טראמפ מתלבט בין הצורך בהישגים לבין הימנעות מהסלמה, תוך המשך לחץ כלכלי על איראן.
- איראן מתמודדת עם משבר כלכלי ודילמות פנימיות לגבי עמדתה מול ארה"ב והמשך תוכנית הגרעין.
- ישראל תלויה בארה"ב בנושאים מרכזיים, ומעמדה הבינלאומי, במיוחד בארה"ב, מידרדר.
- מומלץ לישראל לנצל את כינון הממשלה החדשה לבחינה מחדש של מדיניותה ולשקילת אפשרויות דיפלומטיות חדשות.
מומחים מעריכים כי איראן, ארצות הברית וישראל ניצבות בפני צומת דרכים אסטרטגי, כאשר כל אחת מהן נאלצת להעריך מחדש את תוכניותיה בעקבות מלחמות אחרונות. אף צד לא השיג את מלוא מטרותיו, והסלמה נוספת עלולה להוביל להשלכות כלכליות וצבאיות חמורות באזור. כך עולה מניתוח של סימה שיין, מומחית לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
בין הגורמים המשפיעים על המצב, מציינת שיין את הבחירות המתקרבות בישראל ואת הפסד הרפובליקנים בבחירות האמצע בארה"ב, שגרם לנשיא דונלד טראמפ להכיר במלחמה עם איראן כאחת הסיבות לכישלון. מדינות המפרץ חוששות מפגיעה בתשתיות אנרגיה ותקשורת, בעוד טראמפ מעוניין לקדם נושאים בינלאומיים אחרים בשנותיו האחרונות בבית הלבן. ארה"ב ואיראן נדרשות לקבל החלטות דיפלומטיות וצבאיות, כאשר שתיהן שואפות להפגין הצלחה אך נאלצות להתפשר.
שיין מדגישה כי טראמפ ניצב בפני דילמה: מצד אחד, הוא אינו מעוניין בתרחיש התקפי שיוביל להרס תשתיות, ומצד שני, עליו להציג הישגים. פתיחת מצרי הורמוז אינה מספיקה, והמטרה המוצהרת של המבצע הצבאי הייתה טיפול בבעיה הגרעינית של איראן. לכן, טראמפ מחפש תוצאות קונקרטיות בתחום זה, תוך שהוא ממשיך בלחץ כלכלי על איראן, כולל חסימת יצוא הנפט שלה, וניסיון ליצור "מצור יבשתי" דרך לחץ על מדינות שכנות. הנשיא האיראני, מסעוד פזשכיאן, הצהיר כי ההנחיה היא "לשים קץ למצב של לא מלחמה ולא שלום". הדילמה האמריקאית היא האם הלחץ הכלכלי יוביל לשינוי בעמדת איראן.
באיראן עצמה, המדינה מתמודדת עם משבר כלכלי חמור וחשש מקריסת מערכת אספקת הגז. קיים ויכוח פנימי בין גורמים הרוצים הסכם עם ארה"ב לבין אלו הדוגלים בעמדה תקיפה יותר, הכוללת ביטול סנקציות, פינוי כוחות אמריקאיים מהאזור, וביסוס מעמדה של איראן כמעצמה אזורית. קבוצה זו, המקודמת על ידי המנהיג העליון ומשמרות המהפכה, מאמינה שאיראן יכולה לעמוד במתקפה צבאית נוספת, כפי שהוכח בשתי המלחמות האחרונות. איראן מאיימת בצעדי תגמול נרחבים, כולל פעולות קרקעיות נגד מדינות המפרץ, הרחבת הלחימה לאירופה, ושימוש בטילים מדויקים יותר.
בנוסף, עולה חשש גובר באיראן לגבי בחינת מחדש של האסטרטגיה הגרעינית, כולל אפשרות פרישה מאמנת ה-NPT ופיתוח נשק גרעיני. חברי פרלמנט מקדמים חוק שיחייב את הממשלה לפרוש מהאמנה אם ארה"ב תתקוף מתקן גרעיני. במקביל, נמשכות העבודות על חיזוק והגנה על מתקנים גרעיניים. איראן מתמודדת עם בחירה קשה: כיצד לצאת מהמשבר הכלכלי מבלי לוותר על עמדותיה העקרוניות, וכיצד להגיע להסכמות שימנעו מלחמה ויאפשרו לה להמשיך בתוכנית הגרעין.
ישראל, מצדה, תלויה במידה רבה בארה"ב בנושאים מרכזיים, במיוחד מול איראן. למרות נזקים שנגרמו לחמאס ולחיזבאללה, ארגונים אלו עדיין מהווים איום. המצב בסוריה, למרות נפילת אסד, לא נוצל ליצירת הסכמים ארוכי טווח נגד איראן. האיום הגרעיני האיראני לא הוסר לחלוטין, וישראל אינה מסוגלת להתמודד איתו לבדה ללא סיוע אמריקאי. מעמדה הבינלאומי של ישראל, ובפרט בארה"ב, מידרדר, כאשר גם תמיכה בקרב צעירים אמריקאים יורדת. שיין ממליצה לישראל לנצל את ההזדמנות של כינון ממשלה חדשה כדי לבחון מחדש את מדיניותה ולשקול אפשרויות דיפלומטיות חדשות, במקום להמשיך בקו מדיניות אוטומטי.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
