הקבינט יתכנס לדון באיראן על רקע מחלוקות על סמכויות נתניהו

הקבינט המדיני-ביטחוני יתכנס ביום ראשון הקרוב לראשונה מאז תחילת אוקטובר, על רקע מתיחות גוברת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ליו"ר מפלגת "יחד" גדי איזנקוט. המחלוקת נוגעת לחשדות כי נתניהו שואף לתקוף צבאית באיראן, וכן לחילוקי דעות לגבי תמיכה אמריקנית במהלך כזה.

ההתפתחויות הפוליטיות והביטחוניות מעלות שאלות לגבי סמכויותיו של נתניהו, המכהן כראש ממשלה ממשלת מעבר, להחליט על יציאה למלחמה רחבה נגד איראן. גורמים באופוזיציה מאשימים אותו כי הוא דוחף את ישראל לעימות צבאי ללא הסכמה אמריקנית, ולמרות התנגדות של הרמטכ"ל אייל זמיר וגורמים במערכת הביטחון. הערכות גורסות כי נתניהו מקדם פעולה צבאית ישראלית עצמאית נגד איראן, למרות אי-בהירות בעמדת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. גורם באופוזיציה אף האשים אותו בניסיון לגרור את ישראל למלחמה כדי לנצל את תקופת המעבר ולסכל מאמצים להקמת ממשלה חדשה בראשות איזנקוט.

הקבינט צפוי לדון בהתפתחויות הביטחוניות, לאחר שבפגישתו האחרונה ב-4 באוקטובר הוחלט להעלות את רמת הכוננות לקראת תרחישים אפשריים הקשורים לאיראן, כולל מתקפה ישראלית או פגיעה ישראלית. מבחינה משפטית, החוק הישראלי אינו מונע מממשלת מעבר לקבל החלטות צבאיות או להיכנס לעימות מלחמתי. סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה קובע כי החלטה על מלחמה או מבצע צבאי רחב, שעלול להוביל למלחמה, צריכה להתקבל על ידי הממשלה או הקבינט, ללא הבחנה בין ממשלה קבועה למעבר. מומחים משפטיים מציינים כי המגבלות על ממשלות מעבר נוגעות בעיקר למינויים ותקציבים, בעוד שהן שומרות על סמכויות נרחבות בתחומי הביטחון והחוץ. לעומת זאת, ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד סבור כי ממשלת מעבר אינה צריכה לנקוט צעדים המשנים מהותית את המצב הקיים.

התקריות הקודמות מציגות מודלים שונים: במאי 2021, ישראל יצאה למבצע "שומר החומות" תחת ממשלת מעבר בראשות נתניהו, לאחר ירי רקטות מרצועת עזה לירושלים. באוגוסט 2022, ממשלת המעבר של לפיד יצאה למבצע "עלות השחר" ברצועת עזה, בהחלטת לפיד ושר הביטחון דאז בני גנץ, ללא דיון בקבינט ולאחר אישור היועמ"שית לממשלה גלי בהרב-מיארה. תקדימים אלו מצביעים על כך שלממשלת מעבר יש סמכות לקבל החלטות צבאיות, אך המחלוקת נוגעת לאופי המבצע ולנסיבותיו, והאם הוא מבוסס על איום ביטחוני מיידי או שניתן לדחותו.

החשיבות של הדיון גוברת לאור חולשת הפיקוח הפרלמנטרי, שכן ועדות הכנסת החדשה, כולל ועדת החוץ והביטחון, טרם הוקמו, וגם לא מונה יו"ר אופוזיציה רשמי.

בתוך כך, איזנקוט שלח לנתניהו מכתב בו קרא לנקוט משנה זהירות ואחריות בהחלטות ביטחוניות ולאומיות, וטען כי הממשלה הנוכחית אינה נהנית מאמון הכנסת ועליה להימנע מצעדים צבאיים מסוכנים שניתן לדחותם. הוא הדגיש כי נתניהו עומד בראש ממשלת מעבר הנתמכת על ידי 46 חברי כנסת בלבד, והזהיר מפני שימוש בשיקולים פוליטיים או חיצוניים בהחלטות ביטחוניות. לדבריו, שימוש בכוחות הביטחון ללא איום מיידי עלול להוביל להשלכות חמורות על הדמוקרטיה הישראלית. איזנקוט קרא לנתניהו שלא להציב את ראשי מערכת הביטחון בפני דילמות, וקרא להם לפעול ללא שיקולים פוליטיים.

איזנקוט פנה גם ליועמ"שית לממשלה גלי בהרב-מיארה, וביקש לקבל עדכונים ביטחוניים ומודיעיניים שוטפים לגבי איומים העומדים על הפרק, כדי לאפשר פיקוח יעיל על תהליך קבלת ההחלטות. הוא הדגיש כי שינוי ממשלה מחייב בחינה מדוקדקת של כל צעד, וכי עדכון ראש האופוזיציה בהערכות ביטחוניות הוא נוהג מקובל.

מנגד, לשכת נתניהו דחתה את טענות איזנקוט, וטענה כי ההחלטות התקבלו מסיבות ביטחוניות ובתיאום מלא עם המערכת הביטחונית. הלשכה ראתה במכתב ניסיון ל politicize סוגיות ביטחוניות ולהפחיד את הציבור. היא האשימה את איזנקוט בהעלאת סוגיות ביטחוניות רגישות לשיח הציבורי למטרות פוליטיות, וקראה לו להצטרף לממשלה במקום לנסות להרכיב ממשלה בתמיכת מפלגות שהיא כינתה "תומכות טרור".