התכנסות הקבינט, ההתנגדות האמריקנית: לנתניהו מותר לצאת למלחמה באיראן?
גורמים בגוש השינוי מאשימים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בדחיפה למבצע צבאי חד-צדדי נגד איראן, ללא גיבוי אמריקני, וזאת בניגוד לעמדת הרמטכ"ל. נתניהו עצמו אמר כי ישראל עומדת בפני "רגעי מבחן" מול איראן. השאלה האם ראש ממשלת מעבר רשאי להוביל מהלך כזה נדונה לאור החוק, והקבינט המדיני-ביטחוני צפוי להתכנס. גדי איזנקוט קרא לנתניהו לגלות אחריות וזהירות בקבלת החלטות ביטחוניות, ופנה ליועמ"שית לבקש עדכון ביטחוני. לשכת רה"מ הגיבה בזעם וטענה כי כל ההחלטות התקבלו משיקולים ביטחוניים בלבד.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- גורמים בגוש השינוי מאשימים את נתניהו בדחיפה למבצע חד-צדדי נגד איראן ללא גיבוי אמריקני.
- הרמטכ"ל אייל זמיר מתנגד לפעולות צבאיות נגד איראן בעיתוי הרגיש של טרום הבחירות.
- החוק אינו אוסר על ממשלת מעבר לצאת למלחמה, אך דורש החלטת ממשלה או קבינט.
- גדי איזנקוט קרא לנתניהו לגלות אחריות וזהירות בקבלת החלטות ביטחוניות כראש ממשלת מעבר.
- הקבינט המדיני-ביטחוני יתכנס ביום ראשון לדון בפעולות אפשריות נגד איראן.
- לשכת רה"מ הגיבה בזעם על פניית איזנקוט וטענה כי מדובר בפוליטיזציה של נושאי ביטחון.
גורמים בכירים בגוש השינוי מאשימים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בדחיפה למבצע צבאי חד-צדדי נגד איראן, ללא גיבוי אמריקני, וזאת בניגוד לעמדת הרמטכ"ל אייל זמיר ובכירים במערכת הביטחון. גורם בכיר אף טען כי נתניהו "ירד מהפסים" ומנסה לגרור את ישראל למלחמה כדי "לשרוף" את ימי המנדט שקיבל יו"ר ימינה גדי איזנקוט להרכבת ממשלה. נתניהו עצמו אמר כי ישראל עומדת בפני "רגעי מבחן", וכי "הדרך היחידה להסיר את איום הקיום הזה לצמיתות היא הפלת משטר האייתולות".
השאלה האם נתניהו, כראש ממשלת מעבר, רשאי להוביל את ישראל למערכה רחבה באיראן, נדונה לאור סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה, הקובע כי יציאה למלחמה או פעולה צבאית משמעותית דורשת החלטת ממשלה או קבינט. החוק אינו מבחין בין ממשלה רגילה לממשלת מעבר. הקבינט המדיני-ביטחוני צפוי להתכנס ביום ראשון הקרוב, לראשונה מזה למעלה מחודש, וייתכן שיאשר פעולה נגד איראן.
האמריקנים מודעים לרצונותיו של נתניהו, ועל פי דיווחים, שיחה טעונה בין נתניהו לנשיא דונלד טראמפ, שבלשכת רה"מ מתעקשים שהייתה טובה, תוארה על ידי גורמים אמריקנים כ"שיחת צעקות מהגיהינום". נתניהו דן בשבועות האחרונים עם ראשי מערכת הביטחון על פעולות אפשריות נגד איראן, אך הרמטכ"ל זמיר התנגד לכך בעיתוי הרגיש של טרום הבחירות.
הדיון המשפטי סביב סמכויות ממשלת מעבר לצאת למלחמה מורכב. בעוד שמומחים כמו עובד יחזקאל סבורים שממשלות מעבר שומרות על מרחב פעולה רחב בתחומי הביטחון והחוץ, יאיר לפיד, שכיהן כראש ממשלת מעבר בעת מבצע "עלות השחר", מדגיש את העיקרון שיש להימנע ממהלכים משני מציאות. התקדימים של מבצע "שומר החומות" ו"עלות השחר" מראים שממשלות מעבר אכן פעלו, אם כי "עלות השחר" הייתה פעולה מוגבלת ולא מלחמה רחבה.
בנוסף, הפיקוח הפרלמנטרי על הממשלה חלש בתקופה זו, שכן ועדות הכנסת, כולל ועדת החוץ והביטחון, טרם הוקמו, ואין כעת ראש אופוזיציה רשמי. גורמים בגוש השינוי מבקרים את שומרי הסף, בהם ראש המוסד וראש השב"כ, שמונו על ידי נתניהו.
גדי איזנקוט פנה במכתב לנתניהו וקרא לו לגלות "עודף זהירות ואחריות" בקבלת החלטות ביטחוניות לאומיות, בהיותו ראש ממשלת מעבר. הוא דרש מנתניהו להימנע ממהלכים מסוכנים שיכולים לחכות להקמת ממשלה חדשה, וקרא לו לא להכניס פוליטיזציה לשיקולי ביטחון. איזנקוט פנה גם ליועמ"שית לבקש עדכון ביטחוני שוטף, וטען שניסיונותיו לתאם שיח מסודר מול צוות נתניהו נכשלו.
לשכת ראש הממשלה הגיבה בזעם, וטענה כי כל ההחלטות התקבלו משיקולים ביטחוניים בלבד ובתיאום מלא עם מערכת הביטחון. הם כינו את פניית איזנקוט "מהלך חסר אחריות" וניסיון להכניס פוליטיזציה לסוגיות ביטחוניות. איזנקוט השיב כי הוא לא יאפשר ואקום בפיקוח על ממשלה שאיבדה את אמון הכנסת.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
סיקור מאת Ynet
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
