בית המשפט בתל אביב דחה ערעור של אזרחית רוסיה שהסתמכה על ChatGPT

בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דחה ערעור שהוגש על ידי אזרחית רוסיה, קריסטינה בריל, אשר נכתב בסיוע ChatGPT. השופט ציין כי על המתדיינים המשתמשים בכלי בינה מלאכותית חלה אחריות מלאה לתוכן המסמכים המוגשים, גם בהיעדר עורך דין.

בריל ביקשה מקלט בישראל בטענה כי היא נתונה בסכנה במולדתה בשל דעותיה האופוזיציוניות ותמיכתה באוקראינה. רשות האוכלוסין וההגירה דחתה את בקשתה, ובית הדין לעררים להגירה סירב לעכב את גירושה עד להכרעה בערעור. לאחר מכן, פנתה בריל לבית המשפט המחוזי.

בריל, שאינה דוברת עברית או אנגלית, הגישה את הבקשה באופן עצמאי. היא ציינה כי הטקסט נכתב ותורגם באמצעות ChatGPT, וביקשה מהשופט להתייחס למהות הדברים ולא לייחס לה שגיאות ניסוח או תרגום. השופט עודד מאור ציין כי אמנם לא נמצאו בבקשה התייחסויות לפסקי דין מומצאים, אך היא הייתה לא קוהרנטית ולא תמיד מדויקת, וחלק מהעובדות נאלץ לשחזר מהמסמכים שצורפו.

לגופו של עניין, השופט דחה את הערעור, בין היתר בהתבסס על תמליל תשאול של בריל, ממנו עלה כי לא עברה כל רדיפה וכי שקלה בעצמה לחזור לרוסיה. במקביל, השופט הקדיש חלק ניכר מההחלטה להתייחסות לשימוש בבינה מלאכותית. לדבריו, הוא נתקל יותר ויותר במתדיינים ללא עורכי דין המגישים מסמכים שנכתבו באמצעות AI, בצירוף הסתייגות בדבר אי-דיוקים אפשריים, ומבקשים שלא לחייבם בשל שגיאות. השופט מאור הדגיש כי שימוש ב-AI לכתיבת מסמכים ותרגומם מותר, בתנאי שהמתדיין מבין את התוצאה ובודק אותה, אך זמינות הליך שיפוטי אינה פוטרת מאחריות. הסתייגות, לטענתו, אינה מונעת נזק אלא רק מזהירה מפניו מראש, ובדיקת מסמכים לא מבוקרים נופלת על הצד שכנגד ועל בית המשפט, כאשר שופט המנסח טיעונים עבור צד אחד עלול להיראות כנציגו.

השופט גם אישר את דרישת בית הדין להצגת תצהיר מבריל המאשר כי היא מבינה את תוכן המסמכים שנכתבו על ידי ChatGPT ומאשרת את מהימנותם. מאור המליץ לבריל ולדומים לה לפנות לסיוע משפטי ממלכתי או למרפאות משפטיות.