מחקר: אלימות קטלנית בחברה הפלסטינית הפנימית - שבר בזהות ובעוצמה החברתית

מחקר חדש מאת ד"ר נאואף עלי אל-טוברי בוחן את תופעת האלימות הקטלנית בחברה הפלסטינית, בדגש על יישובי "הכניסה לישראל" (הפלסטינים אזרחי ישראל), ומתאר אותה כאסון מורכב החורג מגבולות הפשיעה הפלילית ומשפיע על מבנה הזהות הקולקטיבית והחוזה החברתי. המחקר מציג את ההשערה כי רצח בתוך קהילה הנמצאת תחת איום קיומי מכפיל את השפעתו, לא רק בכך שהוא מסיים חיי אדם, אלא גם בכך שהוא מפרק משפחות, יוצר מעגלי דמים, פוגע באמון הציבורי ובמוסדות ההגנה, ומרוקן את החברה מאנרגיה הדרושה להתמודדות עם אתגרים גדולים יותר.

המחקר משלב ניתוח פילוסופי-מוסרי, סוציולוגי-פסיכולוגי ומשפטי-ערכי, ומציע דרכים מעשיות לצאת מהמשבר. הוא מצביע על כך שהאלימות אינה רק תוצאה של מעשים פרטניים, אלא מושפעת גם מעמדות תרבותיות המקדשות נשק או נקמה, וכן מבניות חברתיות ופוליטיות המייצרות תחושת חוסר ביטחון ואי-שוויון. המחקר מדגיש את תפקידן של מדיניות "הפרד ומשול" ושל כשלים אפשריים של רשויות החוק בהחמרת התופעה, אך גם קורא לחברה הפלסטינית לקחת אחריות על חיזוק הלכידות הפנימית.

נתוני המחקר מראים עלייה מתמדת במספר קורבנות האלימות בחברה הערבית בישראל במהלך שנת 2026, כאשר המספרים הגיעו לכ-174 קורבנות עד נובמבר. המחקר מציין כי רוב הקורבנות והפוגעים הם צעירים, וכי קיים שימוש נרחב בנשק בלתי חוקי. התופעה מתרחשת לעיתים קרובות בערים וביישובים מסוימים, מה שמצביע על מבנים פשיעתיים מאורגנים ומעגלי נקמה.

המחקר מנתח את ההשלכות הפילוסופיות של הרצח, המתואר כ"הרס כפול" הפוגע לא רק בקורבן אלא גם במשפחתו ובמשפחת הפוגע, המוצאת עצמה תחת סכנת נקמה וסנקציות חברתיות בלתי רשמיות. היעדר תחושת ביטחון פוגע בחוזה החברתי ובאמון במוסדות, ומוביל להתנהגויות הגנתיות כמו התחמשות והתכנסות. המחקר משווה את האלימות ל"מחלה מידבקת" ודן במדיניות הרשויות, תוך שהוא קורא לאחריות משותפת של החברה והממשלה.

לבסוף, המחקר מציע תוכנית פעולה רב-ממדית הכוללת חיזוק ערכים, חינוך לפתרון סכסוכים, הפעלת ועדות פיוס, הגנה על משפחות הפוגעים, טיפול בשורשים הכלכליים והחברתיים של האלימות, ודרישה מהרשויות למלא את תפקידן באכיפת חוק ובמניעת הפצת נשק. המחקר מדגיש את חשיבותה של "התקוממות חברתית" למען שימור החיים והחוסן הלאומי, וטוען כי ללא מאמץ פנימי, כל דיבור על הגנה על קדושות נותר חלקי.