הקרב מול וושינגטון: ההחלטה שעלולה לפגוע בנשק שובר השוויון של ישראל

ראש הממשלה הבא של ישראל יעמוד בפני אתגרים משמעותיים בזירה הבינלאומית, כולל שחיקת התמיכה האמריקאית, איומי סנקציות מאירופה והצורך להבטיח את המשך הסיוע הביטחוני. במקביל, החלטות מדיניות עלולות להתנגש עם יציבות הקואליציה בירושלים.

התמיכה הדו-מפלגתית בישראל בארה"ב, שאפשרה בעבר שמירה על שיתוף פעולה אסטרטגי, נשחקת בשנים האחרונות, בעיקר סביב המלחמה בעזה ומדיניות ישראל בגדה המערבית. יוזמות להגבלת עסקאות נשק ודרישות לפיקוח הדוק יותר על השימוש בנשק אמריקני כבר נדונות בקונגרס. ביקורת פוליטית עלולה להוביל להתניית סיוע, עיכוב עסקאות נשק או הגברת הפיקוח. ראש הממשלה יידרש לשמר יחסים קרובים עם הנשיא ועם הנהגת המפלגה הדמוקרטית, ולהימנע מהתקרבות יתר למפלגה אחת.

הסכם הסיוע הביטחוני הרב-שנתי, בסך 38 מיליארד דולר לעשור, מסתיים בשנת הכספים 2028. הממשלה החדשה תידרש להיערך להסדר ההמשך בתקופה של מחלוקת גוברת בנושא הסיוע לישראל בארה"ב. דיונים עתידיים יעסקו בהמשך שיתוף הפעולה בפיתוח מערכות הגנה מפני טילים, יכולת ההצטיידות בחימושים מתקדמים ושימור היתרון הצבאי האיכותי של ישראל.

באירופה, ישראל צפויה להתמודד עם לחצים בנוגע להתנחלויות. בנייה בשטחים, הכשרת מאחזים ואלימות מתנחלים הפכו לנושאים מרכזיים. בריטניה והאיחוד האירופי כבר הטילו סנקציות על גורמים המעורבים באלימות בגדה. קיים חשש שהצעדים יתרחבו ויפגעו בסחר, במחקר ובשיתופי פעולה מוסדיים עם אירופה, שהיא שותפת סחר חשובה. פגיעה בהסכם ההתאגדות או בהטבות ממנו עלולה לגרור מחיר כלכלי ודיפלומטי משמעותי.

החלטות מדיניות בירושלים, כמו הגבלת בנייה או הימנעות מצעדים חד-צדדיים בגדה, עשויות להפחית לחץ בינלאומי אך לעורר התנגדות פנימית. לעומת זאת, היענות לדרישות להרחבת ההתיישבות עלולה להחריף את העימות עם אירופה ולפגוע ביחסים עם ארה"ב. שותפים קואליציוניים המתנגדים לוויתורים עלולים לאיים במשבר קואליציוני.

במקביל, ישראל תתמודד עם האיום האיראני, כולל תוכנית הגרעין. המוסד והשב"כ ימשיכו לפעול נגד איומים ביטחוניים. ראש הממשלה יידרש להכריע בין אינטרסים סותרים, תוך איזון בין הצורך בתמיכת ארה"ב, שיתוף פעולה עם אירופה ושמירה על מרחב פעולה ביטחוני, ובין יציבות הקואליציה.