ההשפלה של אגי משעול הפכה למקור כוח
תומצת מתוך Makor Rishon על ידי baba
השיר "אווזים" של אגי משעול יצא לאור מחדש כספר ילדים בשם "זאת שעפה אחורה", עם איוריו של עובדיה בנישו. הספר מציג זיכרון ילדות משפיל מידי מורה למתמטיקה, שהדוברת הופכת למקור כוח. העיצוב הייחודי של הספר מאפשר לילדים לחוות את השיר גם ללא הבנה מלאה של כל רבדיו.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- השיר "אווזים" של אגי משעול יצא לאור מחדש כספר ילדים בשם "זאת שעפה אחורה".
- הספר מציג זיכרון ילדות משפיל מידי מורה למתמטיקה, שהדוברת הופכת למקור כוח.
- הדוברת הופכת את הביקורות המשפילות של המורה למקור הנאה אישית.
- העיצוב של הספר מכתיב קצב קריאה איטי המאפשר השתהות והתעמקות.
- הספר ממחיש כיצד שירה למבוגרים יכולה להגיע לקהל צעיר באמצעות תיווך ויזואלי.
השיר "אווזים" של המשוררת אגי משעול, שפורסם במקור בספרה "ביקור בית" בשנת 2009, יצא לאור מחדש כספר ילדים בשם "זאת שעפה אחורה", בליווי איוריו של עובדיה בנישו. הספר מציג מחדש את השיר כסיפור, המתחיל בזיכרון ילדות משפיל של הדוברת מידי מורה למתמטיקה, שהתייחס אליה בבוז. המורה כינה אותה "ראש שמתאים רק לכובע" ושלח אותה "לרעות אווזים", אך הדוברת הופכת את ההשפלה למקור כוח.
בספר, הדוברת מתארת כיצד היא מוצאת חירות ושמחה במרחב הפתוח, בחברת האווזים, בניגוד לתחושת האיום וחוסר האונים שחשה בכיתה. היא מאמצת את הביקורות המשפילות והופכת אותן למקור הנאה: היא אוהבת כובעים, נהנית להתבונן בציפורים ומחפשת דווקא את זו שעפה אחורה. השיר מדגים כיצד ניתן להתמודד עם עלבון ולהפוך אותו למקור כוח, וכיצד תבונה אישית ורגישות סביבתית עשויות להיות חשובות יותר מהערכה לימודית פורמלית.
העיצוב של הספר, הכולל שורה אחת או שתיים בלבד בכל עמוד, מכתיב קצב קריאה איטי המאפשר השתהות והתעמקות בדימויים ובצלילים. האיורים והמקצב תורמים לחוויה השירית של ילדים, גם אם אינם מבינים את כל רבדי המשמעות, ופותחים בפניהם צוהר לעולם השירה. הספר "זאת שעפה אחורה" ממחיש כיצד שירה המיועדת למבוגרים יכולה להגיע לקהל צעיר באמצעות תיווך אמנותי ויזואלי ומציאת מכנה משותף רגשי.